STKI - Galit Fein's World

מפגש סיעור מוחות על מובייל -מצגת מלווה לפאנל שיטות פיתוח אפליקציות מובייל

2011-09-27T01:38:00.000-07:00

אני מצרפת את המצגת המלווה לפאנל Development Methods ממפגש סיעור המוחות שערכנו ב 26 בספטמבר. לעיונכם..... שנה טובה

Brain storming development in the post pc world

Mobile Banking

2011-05-17T00:32:00.000-07:00

ציטוט מעניין בנוגע לשירותים בנקאיים על מובייל:

It seems that mobile banking is here to stay, with the number of online users quadrupling from 4% in 2006 to 16% at end of 2010 according to a recent Forrester report. So if the growth and market opportunity are there, why aren’t financial institutions more heavily invested in this going forward? It’s clear that the advent of smart phones and tablets has catapulted mobile banking usage scenarios, especially with an aging millennial generation accustom to doing everything from their phone. If financial institutions want to stay ahead of consumer demands tied to this channel, they need to offer more than just account balance information. Until it is treated like a standalone channel, mobile banking will only serve the day-to-day needs of those consumers already using other electronic channels. Institutions only need to look at the Africa mobile banking market – estimated to hit $22 billion by 2015 -- to see the potential ROI it can provide."

Mark Provost, Analyst Relations Team, Metia

רשמים מכנס בלקברי, אורלנדו, מאי 2011

2011-05-10T12:36:00.000-07:00

זה עתה חזרתי מכנס בלקברי העולמי אשר התקיים בתחילת מאי באורלנדו פלורידה.

את הרצאת הפתיחה שלו התחיל Mike Lazaridis, מנכ"ל RIM בהצגת המוצר החדש של בלקברי – PlayBook tablet. נתח השוק של הטלפונים החכמים המיוצרים ע"י חברת RIM נמצא בירידה, וניתן היה לראות שבבלקברי מהמרים על הפלייבוק כמוצר המוביל שלהם. אגב, באקט שיווקי מרשים (ויש מי שמיהר לומר נואש) כל משתתפי הכנס זכו לקבל את ה- PlayBook בחינם. אני עוד ארחיב עליו בפוסטים הבאים שלי, נכון לעכשיו רק אומר כי, אין ספק כי RIM הכינו היטב את שעורי הבית ונתנו תשובה לרוב נקודות החולשה של iPad וSamsung Galaxy Tab-.

Mike Lazaridis המשיך בהצגת שורה מרשימה של שותפים (Flash, Adobe, Microsoft, Facebook) אבל ללא כל ספק האורח הראשון שלו על הבמה - סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, בישר את החדשות המשמעותיות של הכנס. עד לא מזמן RIM ומיקרוסופט נחשבו למתחרים רציניים בזירה הארגונית. בלקברי נחשב עדיין לפתרון הארגוני המוביל בעולם, אותם ארגונים שהיו עד לא מזמן בכיס הקטן של מיקרוסופט. אבל הזמנים השתנו.

באירוע של בלקברי הכריז סטיב באלמר כי Bing - מנוע החיפוש, ביחד עם כלי המיפוי של מיקרוסופט, הולכים להיות ברירת המחדל וחלק אינטגרטיבי ממערכת ההפעלה של בלקברי, הרבה מעבר לסתם אפליקציה כפי שזה היום. להצהרה זו ישנן מספר השלכות:

1. גוגל נדחק הצידה מהמוצרים של בלקברי. RIM מקבלת אמנם מנוע חיפוש שאיננו גוגל (האנדרואיד של גוגל מאיים על קיומה של RIM), אך נכון לכרגע, גוגל לא אמורים להיות מודאגים במיוחד, מהסיבה שבלקברי בארה"ב ממשיכים לאבד נתח שוק לאנדרויד והאייפון בזמן ש- Windows phone 7 לא מצליח להתרומם.

2. שיתוף הפעולה בין RIM למיקרוסופט ויכולתן להתחרות באנדוריד של גוגל או iOS של אפל. כרגע נראה שהרוב לא מאמינים כי מיקרוסופט יצליח להאפיל על גוגל ואפל, גם עם עזרה מבלקברי ונוקיה.

לסיכום, אין ספק כי בעזרת שותפים עסקיים רבים, בלקברי מצליחים להעמיד פתרונות טכנולוגים מרשימים. Mike Lazaridis מהלל את יכולות האדובי, וחוזר מספר פעמים על תמיכת ה-PlayBook ב-Flash. יחד עם זאת, נדמה כי RIM לא מצליחים לעשות את הקפיצה הנדרשת כדי להוביל את שוק המכשירים החכמים. הלקוחות של היום מחפשים חוויה ולא רק טכנולוגיה!

כמות ההשקעה הנדרשת בשדרוג למיקרוסופט פרוז'קט 2010 - MS Project 2010

2011-01-04T03:50:00.000-08:00

לאחרונה עשיתי עבודה עבור אחד הלקוחות שלנו, אשר נמצא במהלך השדרוג של MS PR 2010 . מהו הגדול ההשקעה או אורך הפרויקט מסוג זה? לאחר סקר קצר, יצא כי יש להיערך לפרויקט של כחצי שנה ומעלה; תלוי, כמובן, בגודל הארגון והשימוש הנוכחי ב Project Server

בעצם, מדובר בפרויקט ב- 2 שלבים: שדרוג ל- 2007 והסבה ל- 2010

גודל הפרויקט תלוי גם באם משדרגים את EPM בלבד או נעשה פרויקט יחד עם PPM

גורמים שחייבים לקחת בחשבון:

• גודל DB

• גודל ומורכבות הפרויקטים המנוהלים בארגון, כמות הגאנטים

• כמות נוסחאות וקסטומיזציה בארגון (ארגון עם רמת קסטומיזציה גבוהה יוסיף לפרויקט כחודש עבודה)

• מספר אתרי פרויקט ב SP – המרת אתרי פרויקטים כולל מדדים מעל הגאנטים (יכול להיות שיהיה מדובר במיגרציה ידנית)

• האם מדובר בארגון עם פריסה ארצית / גלובלית; כמות האתרים השונים

• מוצרי צד שלישי וכמות הממשקים (HD/ TFS/ QC) , האם יש צורך לשדרג את Project party?

• הדרכות – בין MS PR 2003 – 2010 יש הבדלים לא מבוטלים

לצורך השדורג נדרש:

• מנהל פרויקט במשרה מלאה למינימום של 3 חודשים

• מפתחים

• אנשי SharePoint לפיתוח אתרי פרויקטים

• אנשי תשתיות

• DBA

• SQL

• אנשי QA (והרבה!) – שדרוג Project Server טומן בחובו לא מעט סיכונים (אובדן מידע, בעיות גישה, בעיות ביצועים ועוד)

• אנשי הדרכה והטמעה

• איש או"ש – שיבצע חיבורים בין הגאנטים, יבנה היררכיה בין פרויקטי אב לתת פרוקיטים ועוד

דור חדש של מודל עסקי חברתי – קפיטליזם חברתי

2010-12-16T02:10:00.000-08:00

הדור הבא של תשלומים אלקטרוניים:
מחקרים והערכות מדברים על מגמה חדשה ומעניינת, לפיה הפלטפורמה הבאה העיקרית להעברת כספים תהיה פלטפורמת המכשירים הניידים )כמכשירי קצה חדשים לעסקאות אינטרנטיות( במקום כרטיסי אשראי או מזומן. נכון להיום נעשות בארה"ב בלבד עסקאות קמעונאיות בין-אישיות בהיקף של כ 5.5 טריליון דולר (!).

מיהן הנהנות העיקריות ממגמה זו? חברות הפעילות בעולם התשלומים כבר כיום, כגון PayPal , והן גם החברות שיקבעו את הסטנדרטים למודל הטרזנאקציות בעולם זה.

עסקאות הנעשות בעזרת מכשירים ניידים (על גבי האינטרנט) טומנות בחובן הזדמנויות רבות ופוטנציאל צמיחה רב, אך יחד עם זאת לא חסרים אתגרים, העיקריים שבהם יהיו פרצות אבטחת מידע, המשך שחיקת הפרטיות ו"גזירת קופון" על ידי גורמים רבים, אולי רבים מדי (כדוגמת Paypal, ספקיות תקשורת אלחוטית, משווקים/פרסומאים, בנקים ושורה של מתווכים נוספים) שיקחו, כל אחד מהם, עמלה קטנה מכל טרנזאקציה. בנוסף לעמלה, שנשלם, נשלם גם על חשיפת פרטים אישיים לשורה של מתווכים מסוג אלה.

כמה שווה הערך החברתי שלי?

מטבע חדש שמתחיל להיווצר בכלכלה החברתית הוא המטבע החברתי. רוב האנשים אינם מודעים לכך, אך בעיניי חברות מסחריות ישנו "ערך" לרמת החברתיות של אנשים. אחד מהדברים שמעניינים כעת חברות הוא לזהות אנשים המשפיעים חברתית, מכיוון שלאנשים אלה יש ערך פוטנציאלי גדול ובאמצעותם חברות יכולות להשפיע על יותר אנשים. שיטות עסקיות חדשות, המיושמות במדיה חברתית, מבוססות על המשחק של ערך חברתי המפותח על ידי פרויקט Ingenesist

דוגמה של שילוב בין עולם התשלומים לעולם המדיה החברתית היא העברת הטבות וקופונים בין אנשים באמצעות מדיה חברתית מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף. למה זה חשוב? כשאנשים משלמים ב"מטבע" של מדיה חברתית כפי שתואר, הספקים יכולים להעניק הנחות אלקטרוניות ישירות ללקוח (לדוגמה, על ידי זיכוי ה debit card שלהם), ואנשים אלה יוכלו להעביר קופון זה הלאה (לדוגמה, מהורה לילד) מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף אמיתי. במקרה זה נושא הפרטיות קצת משתנה, שכן משתמש הקופון אינו בהכרח זה שקיבל אותו, כך שמתאפשרת שמירה מסוימת על אנונימיות הלקוח.

בכל מקרה, מודל המיקרו-תשלומים באמצעות מכשירים ניידים בשילוב עם זיהוי הערך החברתי של לקוחות על ידי ארגונים יביאו למעין כלכלה חדשה, בה המטבע שבו נסחור יהיה הערך החברתי שלנו. המסחר בו ייעשה יותר ויותר פשוט (לדוגמה, שליחת TWEET על רצוננו להעביר 5$ לחברה יתבצע בצורה מיידית ופשוטה), המידע שיעבור בדרך לרכישת הקפה על ידי שליחת מסרון יילך ויגבר ויישלח לעוד יותר מתווכים בדרך, ואנו צפויים לראות עוד ועוד מודלים מסחריים שיצוצו ויעלו. צרכנים רבים ירצו לאמץ אותם, אך חשוב לזכור שהם ישלמו על כך מחיר, שכרגע מתרכז סביב נושא הפרטיות ופרצות אבטחת מידע.

מגמות בתחום מיקור חוץ בישראל 2011.

2010-12-12T04:11:00.000-08:00

קצב הגידול של שוק מיקור החוץ המסורתי בארץ התמתן בשנים האחרונות ויעמוד בשנה האחרונה (2010) כנראה על אחוז הצמיחה של 9%, בעיקר בזכות העסקאות הקיימות. צמיחה דומה בשוק זה הייתה גם בשנת 2009 (כ-8%) . זוהי האטה בצמיחה בתחום זה לאחר מספר שנים ברציפות שקצב הגידול היה יציב וגדל משנה לשנה בכ-20%. מדובר בשוק בשל מאוד עם לקוחות מודעים היטב ליתרונות וסכנות הטמונים בו ופועלים בשיקול דעת רב.

1. בשנים 2008-2009 התמודד שוק ישראלי עם משבר כלכלי עולמי אשר השפיע גם על ארגונים ישראליים רבים. רוב תקציבי IT נחתכו בצורה דרמטית ושוק נכנס למצב תחזוקה על הקיים, ללא פרויקטים חדשים, מחשש להכנס להרפתקאות מיותרות. לכן, כמעט ולא ראינו בשנים אלה עסקאות מיקור חוץ גדולות למעט מספר בודד של זכיות בעיקר במגזר ציבורי.

2. בתחילת 2010 הייתה תחושה של יציאה מהמיתון. לא מעט פרויקטיIT הופשרו ויצאו לדרך. ארגוני IT החלו לחפש שותפים עסקיים לפרויקטים גדולים, בעיקר בתחום האפליקציות והחלפת מערכות ליבה. יחד עם זאת התעניינות ומכרזים להוצאת IT או חלקים נרחבים ממנו למיקור חוץ מלא באחריות הספק פחתו. מספר ארגונים הקטינו את תכולת מיקור החוץ שלהם, החליפו ספקים, ואף עשו insourcing - החזר פעילות IT לאחריות הארגון.

3. התחום מיקור החוץ החל לסבול מתדמית שלילית מסוימת בעקבות שינויים אלה. יחד עם עסקאות רבות מוצלחות החלו להישמע קולות של אכזבה מאי עמידה בציפיות של שני הצדדים. מצד אחד לקוחות ציפו לקבל מספקי מיקור חוץ בין לאומיים עבודה לפי מתודולוגיות עולמיות מוכחות, מצד שני ספקים התלוננו על כך שהפרמטר היחידי לזכייה במכרזים נהיה המחיר הנמוך,

יחד עם זאת עדיין מוקדם להספיד את השוק ה outsourcing בארץ. המודל המסורתי של מיקור החוץ אולי הפך להיות לא פופולארי במיוחד, אך מודל מחשוב ענן תופס תאוצה ואני מאמינה כי נראה לא מעט עסקאות של cloud computing בשוק ישראלי בשנת 2011.

מה הופך את מודל Cloud Computing לאטרקטיבי?

אין ספק כי רעיון זה עדיין חדשני מידי לרוב ארגוני ואנשי ה- IT, אשר להם קשה להוציא את

השליטה החוצה . יחד עם זאת , גם השמרניים ביותר יבחנו את המודל החדש מסיבות הבאות:

1. צורך מיידי בצמצום עלויות ה –IT סביר כי כל ארגון IT , גדול ככל שיהיה , לא יוכל להתחרות בעלויות של ספקי ענן ענקיים בהיבטים שונים:

א. עלויות שרתים ואחסון )חברות הענק רוכשות אלפי שרתים ושטחי אחסון עצומים, עלות פר שרת תהיה יותר נמוכה משמעותית מזו של ארגון IT .

ב. עלויות רישוי תוכנה )גם כאן – יתרון לגודל(

ג. סביר שאפילו שיטות הקירור של חוות השרתים עצומות המקוררות בשיטות שונות )כגון ע"י מי נהר וכו'( של חברות אלה יהיו יעילות הרבה יותר.

ד. עלויות אבטחת מידע, גיבוי DRP וכד' מחולקות על פני כמות שרתים גבוהה הרבה יותר.

כשם שהלחץ להוריד עלויות בהתפוצצות הבועה של שנת 2000 גרם לארגונים לע בור משרתים יקרים לשרתים זולים, כיום יהיה לחץ להוציא מתוך הארגון החוצה דברים שלא חייבים לנהל בתוך הבית.

2. ב- 2009-2010 המניע העיקרי יהיה אולי העלות הנמוכה של המחשוב , אך בשנה הבאה היתרון של ה"ענן" יהיה בהחזר המהיר של השקעות , תגובתיות Agility , , תמיכה, בביזור, ועוד.

3. מודל התשלום "שלם לפי שימוש" - מאפשר לצמצם את עלויות ה- overheadבארגון, מגביר את היכולת לשלוט בהוצאות בצורה מדויקת , מאפשר לעשות אופטימיזציה למחשוב . כך למשל , ארגון גדול בישראל , אחרי רכישת השרתים מספק מיקור חוץ גדול משלם לפי צריכה האמיתית של CPU. בזכות המודל הצליחו לנתח איזה אפליקציות צורכות הכי הרבה משאבים.

4. Scalability וגמישות עסקית – יכולת אמיתית להגדיל /להקטין יכולות ה IT לפי הצורך העסקי , הכי כלכלי ב peaks של עבודה בארגון: מבצעים, הדרכות בארגוני R&D , בחינות, חישובים עתירי מחשוב ועוד.

5. חשיפה לשווקים חדשים, מודלים עסקיים, ושיתופי פעולה חדשים Mash-ups עם אפליקציות חדשות , שירותים חדשים. כך למשל, סביר כי BPO – Business Process Outsourcing יגדל בעזרת ה"ענן" - ספק BPO ישתמש בתוכנות SAAS ובנוסף יספק אנשים . מודל cloud מאפשר לספקים יותר מוטיבציה ליעילות ויצירתיות.

6. חדשנות - Innovation

7. יכולת שיתוף מרבית. כאשר מדובר על חברות גלובליות , אפליקציות ופתרונות של

cloud computing מספקות באופן אינהרנטי יכולת שיתוף מרבית בכל העולם. מעבר לענן צריך להיות הדרגתי "גם לחברת החשמל יש עדיין גנראטורים לגיבו". על ארגון לבחון את המודל כבר היום ולנצל את התקופה הקרובה ללימוד והתנסות מה כדאי להוציא לענן , בידי מי אני מפקיד את ניהול "אופרציית הענן" שלי וכ"ד.

חשוב לזכור כי הלקוחות של SAAS הם במובן מסוים ה"מתוסכלים של ה IT" בארגון, ובד"כ

הם לא מתחת לרדאר של ה CIO . כאמור SaaS עובד בשיטת ה Long Tail ומספק אפליקציות נישה לצרכנים שבד"כ לא קיבלו שירותים כאלה מה- IT.

עלויות הטיפול בתקלת Help Desk

2010-12-07T06:47:00.000-08:00

אחד הלקוחות ביקש ממני לקבל את עלויות הטיפול בתקלה במרכז שירות פנים ארגוני - Service Desk

לאחר מחקר קצר, גיליתי כי רוב הארגונים שעובדים לפי ITIL לא מחשבים מדד של עלות טיפול בתקלה – price per ticket למדד טוב.

ITIL קובע, כי מדידת היעילות של מרכזי שירות לפי עלות טיפול בתקלה גורם להורדת העלויות במשך הזמן, זאת אומרת הורדת זמן הטיפול בתקלה. לרוב, מרכז שירות שנמדד לפי פרמטר זה ממהר לסגור את התקלה בכל מחיר - גם אם היא תחזור ותפתח שוב, או מעביר במהירות את טיפול התקלה לטכנאיים בכירים יותר שעולים לארגון יותר, מה שמגדיל בסופו של דבר את העלויות. עלות הממוצעת (מספר אצבע) של טיפול בתקלה נעה בין 12 ל-18 $ לתקלה.

עלות טיפול בתקלה כוללת פרמטרים הבאים:

עלויות העובדים של מרכז שירות.

דוגמאות לעלויות ממוצעות לעובדי מרכז שירות. עלויות אלו כוללות 45% תוספת למשכורת ברוטו, כגון: ביטוח לאומי, פיצויים, ביטוח מנהלים, אש"ל, נסיעות ובמקרים של מוקדן מנוסה, אשר לא רק מקבל ורושם קריאות, אלא גם מסוגל לפתור את רובן "מוקדן פותר" גם קרן השתלמות.

• מנהל מוקד – 21,500 ₪ – 23,500 )מנהל "מוקד פותר"(

• עובד קו 1 "לא פותר" – עלות 6,000-7,000 ₪

• עובדי קו 1 "פותר" – 11,500 – 13,000 ₪ )ללא רכב(

• משמרת לילה: הוספה של כ- 3,000 ₪ לחודש

• טכנאי עם רכב מלא – 17,000 – 20,000 ₪

• טכנאי ללא רכב - להוריד 4,000 - ₪ 4,500

Facilities – בניין, חשבונות וכ"ו.

עלות כלי ה Service Desk

*תקלות אפליקטיביות - תלוי בארגון – עלויות של טכנאיים, אנשי סיסטם, ספקים המטפלים במוצר – אולי נמצאים תחת חוזה תחזוקה (משולם תחת חוזה אחר)?

*לרוב לא מעמיסים את שו"ב, ולא את סביבת העבודה – שקיימים בארגון בכל מקרה

התחזית STKI בתחום הטלפונים החכמים לשנת 2011*

2010-12-01T05:53:00.000-08:00

נכון להיום שוק של טלפונים סלולריים חכמים (אייפון, בלקברי, אנדרויד, נוקיה E72 וכ"ו) מהווה בין 10-20% משוק המכשירים הסלולריים בישראל. יחד עם זאת, 40% מסך רכישות הטלפונים החדשות הינן של טלפונים חכמים. חשוב לציין, כי ההתפלגות האמיתית הייתה עומדת כנראה בין 50% ל-60% לטובת הטלפונים החכמים, לולא המחסור החמור במלאים בארץ ובעולם בגין עליית מכירות חדה של טלפונים חכמים לקראת חג המולד. נראה, כי מחסור זה ייגמר אחרי השנה האזרחית החדשה, בחודשים ינואר-פברואר, ואז, כאמור , קצת יותר ממחצית המכירות החדשות של טלפונים ניידים יהיו טלפונים ניידים חכמים.

iPhone
יש להפריד בין התנהגות השוק הפרטי – רכישת מכשירים סלולריים לשימוש עצמי לבין השוק הארגוני – רכישת מכשירים סלולריים לשימוש ארגוני.
• 75% מרכישות טלפונים ניידים חכמים בשוק הפרטי – אייפון
• 50% מרכישת טלפונים ניידים חכמים בשוק ארגוני – בלקברי

Android
לאחרונה החלו להמכר בישראל מכשירים חכמים עם מערכת ההפעלה – אנדרואיד. כמות מכשירי אנדרויד נאמדה על כ-140 אלף מכשירים. כאשר רק לאחרונה נמכרו בזמן קצר קרוב ל- 40 אלף מכשירים עם מערכת האנדרויד עד גמר המלאי. נראה, כי הקרב האמיתי על השליטה בשוק הטלפונים החכמים יתרחש בין אייפון לאנדרויד. אנו צופים כי בלקברי יתייצב בישראל במקום השלישי, בעיקר, בזכות מכשיר חדש וזול עם מקלדת עדכנית וגישה לאימייל לאנשים פרטיים אשר יפנה לאוכלוסיה צעירה יותר, לאו דווקא עסקית. נתח השוק של בלקברי יירד בהדרגה אם לא יצליח לצאת עם מודל עסקי אטרקטיבי חדש.

Win Mobile 7

Win Mobile 7 - עוד שחקן חדש שאנו צופים לו כניסה מרשימה לשוק המקומי. הפעם מדובר במערכת הפעלה מוצלחת, ומכיוון שישראל מאז ומעולם נחשבה למדינת מייקרוסופט, סביר כי Win Mobile 7 ייכנס במהרה במיוחד בשוק הארגוני.

Nokia E72.

נוקיה E72 כמעט ולא נמכרת היום בישראל.

תחזית. STKI מעריכה כי שוק הטלפונים החכמים בישראל יתפלג בשנת 2011 לפי התמהיל הבא:

• 50% - iPhone
• 30% - Android
• 20% - BlackBerry

חשוב לציין, כי תחזית זאת תלויה בגורמים חיצוניים רבים ועשויה להשתנות.

CA Strengthens Cloud Capabilities with Oblicore Acquisition

2010-01-16T10:05:00.000-08:00

Enterprise software provider CA has acquired privately-held Service Level Management (SLM) software provider Oblicore to strengthen its services for enterprises and cloud environments. Financial terms of the deal were not disclosed.
The company said Oblicore solutions extend its capabilities in cloud vendor management and assurance of cloud service quality, and supports and strengthens its ability to set, measure and optimize service levels to meet business expectations.
As a CA partner, Oblicore has proven integrations with CA solutions including Spectrum Infrastructure Manager, Service Desk Manager, Wily Introscope, eHealth and Clarity PPM.
Last year, CA acquired network performance management and service delivery applications provider NetQoS for $200m, and data center automation and policy-based optimization expertise and assets from cloud computing software provider Cassatt to extend its capabilities in the management of networks, systems, application performance and cloud computing.
Ajei Gopal, executive vice president of Products and Technology at CA, said: "Oblicore's business-centric approach gives enterprises and service providers better understanding and control over the quality and value of their IT service portfolio. With Oblicore and other recent acquisitions, CA is moving ahead to help customers optimize IT for better business results and capitalize on cloud computing opportunity."

הנקודות העיקריות שעלו מן המפגש הלקוחות בנושא Office of the CIO/ITG:

2009-11-27T22:59:00.000-08:00

לפני כמה שבועות ערכתי מפגש לקוחות מסוג שולחן עגול בנושא Office of the CIO. זה היה מפגש מעניין ופורה במיוחד, עקב מספר הולך וגדל של לקוחות, אשר החלו לבנות, להטמיע, ולמכן את תהליכי ה-IT Governance בארגונם. להלן מעין סיכום מנהלים - הנקודות העיקריות שהועלן מן המפגש:

• המניע העיקרי לבניית תהליכי ITG מתקדמים הנו רצון להפוך את ה- IT של היום לשותף עסקי אמיתי. רוב המשתתפים הסכימו, כי הדרך לעשות זאת הנה הטמעת מתודולוגיית ITG עם מיכון תהליכים המביא לשקיפות מלאה בין IT לביזנס.

• מחצית מהארגונים המשתתפים (מ-20 ארגונים גדולים בישראל) נמצאים היום בתהליך שיפור ומיכון תהליכי ITG/OTC. 20% מהמשתתפים ציינו, כי תהליכים אלה כבר נבנו, הוטמעו, ומוכנו בארגוניהם, 30% אחרים נמצאים במהלך הקמת גוף EPMO

• מחלקת OTC ממוצעת מונה בין 3-5 אנשים ומהווה כ-1.5% מגוף IT.

• ארגונים, אשר מיכנו את תהליכי ה- ITG מציינים, כי כל פעילות IT עוברת במע' מס' תחנות עד קבלת האישור לביצוע לפי מתודולוגיה אחידה;
אחת הדוגמאות ל- WF אוטומטי במע' ITG: רפרנט מ"מ באגף עסקי (אוסף ומזין את הדרישות)  או"ש (בדיקת יעדים עסקיים ומדדי הפר')  אגף הכספים (בדיקת כדאיות כלכלית)  סמנכ"ל אגפי (אישורים)  Office of the CIO וועדת השקעות (בדיקת תכולת הפר' מול תקציב וcapacity)

• ניהול IT במע' ממוכנת תורם בראש ובראשונה לשקיפות התהליכים, אשר גורם מצדו לתוכנית עבודה שנבנית על פי שיקולי החשיבות ותרומת הפר' לארגון, ללא שיקולים פוליטיים.

• חשוב לציין, כי IT חייב להיות ערוך לשקיפות תהליכים – גורמים עסקיים יכולים כעת לעקוב אחר התקדמות אמיתית של דרישה/ פרויקט ומצפים מה-IT לעמוד ב-SLA המוגדר מראש במע'.

• פתרונות ממכונים קלים להפעלה מתקבלים בברכה רבה אצל גורמים עסקיים בזכות אותה השקיפות, ותחושת מעורבות גבוהה. בנוסף, מע' מאפשרת חסכון רב בתקורות IT בזכות תהליכים מובנים ועבודה יעילה יותר  ארגון הפסיק לעבוד עם מסמכיexcel word, ולהכין "דו"חות מצב" אינסופיים.

• לא מעט ארגונים נתקלים בהתנגדות מצד המשתמשים לתהליך דיווח פעילות שוטפת. נציג הארגון שהטמיע דיווח שעות בצורה מוצלחת סיפר, כי זה קרה בזכות השקעת ה- IT בהסברה ושיווק ללקוחות. תהליך זה איפשר לבצע בקרה מלאה אחרי תיכנון מול ביצוע שלא יכול היה לקרות כלל בעבר

• ארגונים הנמצאים במהלך בחירת כלי ITG ציינו, כי ריבוי מערכות לניהול IT ותלות בבן אדם, אשר היחידי שמתמצא בדו"חות אקסל מורכבים ובאינטגרציה בין מע' - מתחיל להוות סיכון לניהול תהליכי ITG בארגון.
• המשתתפים דיברו על חשיבות תפקיד של נציג הלקוח במשרה מלאה – מי שייקח אחריות מלאה על התהליך, ויימדד לפי הצלחות ושביעות רצונם של הלקוחות

• ארגונים לא גדולים ציינו, כי כלים ממוחשבים לא תמיד מהווים פתרון. ארגונים אלה מחפשים כלים לא כבדים שלא יצרו תקורות עצומות על IT.

Droid - התחרות האמיתית ל-iPhone?

2009-11-07T01:04:00.000-08:00

קראתי לאחרונה כתבה מעניינת, אשר בודקת את הטלפון הנייד החדש מבית מוטורולה – Droid. מדובר על התרשמות חיובית ראשונה מהמכשיר, בעיקר מסגירת פערים רבים שלו, שנשארו על ידי iPhone.

Verizon Wireless משווקת את Droid ישירות ללקוחות פוטנציאליים של iPhone באמצעות קידום מאפיינים של Droid, אשר אינם זמינים במכשירי אפל, כגון: מקלדת אמיתית, הרצת מספר אפליקציות בו זמנית, צילום תמונות באיכות גבוהה, התאמה אישית ללקוח – קוסטומיזציה, הפעלת widgets, פיתוח אפליקציות פתוח ברוח Web 2.0 ללא אישור של אפל, ועוד.

אחד היתרונות הגדולים ביותר של Droid באים באדיבות גרסה 2.0 של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל - Eclair. אנדרואיד מבשיל במהירות ופלטפורמה הפתוחה שלו חושפת לא מעט סדקים בשריון של iPhone. כאשר אתם משלבים אנדרויד 2 עם מאפייני החומרה של מכשיר Droid - הכוללים מקלדת פיזית, סוללה נשלפת, מצלמה 5MP - יש לכם מתחרה פוטנציאלי חזק ל- iPhone.

כצפוי, הרשת של Verizon הינה התכונה הטובה ביותר של Droid עם איכות שיחות מצויינת, ללא התנתקויות לעומת מכשירי ה- IPhone אשר מציגים את שגיאת "שיחה נכשלה" לפחות פעם ביום.

בעוד שהצגת המסך ו-widgets בדאויד נראים אולי טריוויאליים, הם שדרוג מבורך מעל-iPhone אשר לא מספק שום אפשרויות התאמה אישית. משתמשי מקינטוש יכולים להיות מודאגים מחוסר תוכנת סינכרון מקורית עבור Mac, אך למרבה המזל Contacts Google מסתנכרן עם רשימת אנשי קשר וקלנדר של גוגל מסתנכרן עם iCal.

עוד שדרוג משמעותי של אנדרואיד 2.0 הוא תוספת של מפות גוגל עם הוראות נסיעה קוליות לפי GPS. להוראות נסיעה מבוססות GPS על iPhone יש עלות נוספת, כולל תשלום חודשי לא זול.
עלות ה- Droid תהיה כ- $ 200 עם התחייבות לשנתיים ותשלום חודשי נוסף, להודעות טקסט עלויות נוספות.

הזמנה למפגש בנושא Office of the CIO

2009-10-12T08:58:00.000-07:00

לאחרונה, יותר ויותר ארגונים מתייעצים איתנו לגבי הדרך הנכונה לבניית מתודולוגיות וכלים לתחום Office of the CIO - הגוף המקשר בין ביזנס ל-IT ובין IT לביזנס, אחראי על התאמת האסטרטגיה הארגונית בפרויקטים המתבצעים ועל חדשנות עסקית וטכנולוגית, איחוד רעיונות עסקיים, ויצירת ערך אמיתי מה-IT.
תחום זה הכולל את ניהול דרישות מובנה, תיעדוף יוזמות עסקיות, הקצאה וניהול משאבי IT, ניהול פרויקטי IT ויצירת ערך עסקי מכל אחד מהם, dashboard למנמ"ר ועוד

להלן חלק מהנושאים אותם נעלה לדיון: מתודולוגיות להקמה והרחבה של Office of the CIO – BRM

• דרכים ליצירת ערך עסקי אמיתי מהפורטפוליו הארגוני.
• כיצד מקדמים את יעדי הארגון בעבודה הפרויקטאלית השוטפת
• כיצד ניתן לצמצם את הסטייה בערכת משאבים, לעשות הערכת פרויקטי IT נכונה
• באילו כלים מנהל כיום IT את הדרישות, הפרויקטים, המשימות, התקציבים וניהול המשאבים?
• כיצד רותמים את היחידות העסקיות ומקבלים מחויבות לתהליכים משותפים עם מערכות המידע?

מפגש זה מהווה דיון בין כעשרה ארגוני משתמשים, שמתמודדים כיום עם סוגיות מעין אלה. מטרת המפגש הנה לאפשר דיון פתוח והחלפת רעיונות בנושא. כל ארגון יספר כיצד מטפל בנושאים הנ"ל, על מנת שניתן יהיה ללמוד מהן ה- best practices ולקחים כתוצאה ממפגש זה.

המפגש יתקיים ביום א', 25 באוקטובר 2009, במשרדי החברה ברח' המנים 11, בני ציון. המפגש יתחיל בשעה 09:30 בבוקר, וימשך עד השעה 13:00 לערך.
אשמח לראותכם

קודם DELL-PEROT, ועכשיו Xerox-ACS

2009-10-12T08:39:00.000-07:00

תחום מיקור החוץ נחלש בתקופה האחרונה בישראל. אין אנו רואים כמעט כלל עסקאות גדולות ורב שנתיות חדשות, יותר מזה מספר ארגונים הנמצאים כיום תחת חוזה של מיקור חוץ מחפשים לצמצם את תכולת העבודה החיצונית ואף להחזירה הביתה, דוגמת הבנק הבינ"ל. זה קורה, מכיוון שבראייה לאחור, מיקור חוץ בישראל לא הצליח להכניס שינוי מהותי ללקוחות.

שינוי זה לא קרה כיוון שהעבודה המשיכה להיעשות על ידי אותם העובדים שבין לילה נהפכו לעובדי חברה המספקת שירותי מיקור החוץ. תשומת הלב של הלקוחות הלכה לבירורי סעיפים קטנטנים בחוזה במקום לצמיחה טכנולוגית. גם אם נעשה שיפור קל עקב הכנסת מדדים או SLA, לא ננקטו צעדים דרמטיים, כגון חדשנות טכנולוגית או הכנסת מתודולוגיות הבינלאומיות.

שוק מיקור החוץ רווי שחקנים וותיקים, כגון: HP-EDS, Ness, Malam-Team, IBM, TCS, קשה לראות בו מקום לשחקן בינ"ל חדש.
הרכישות של דל (Dell) וזירוקס עשויות להשפיע על השוק המקומי בשני אופנים. האחד, הסביר יותר, הוא תרחיש שבמסגרתו אחד הספקים המקומיים ישמש כנציג של פרו (Perot Systems) או ACS בארץ, במסגרת הסכם שפרטיו אינם ידועים.

התרחיש השני, הסביר פחות, הוא ש-פרו או ACS, או שתיהן, תיכנסנה לשוק המקומי. אומנם מדובר בהשקעה עצומה, אבל אשמח אם תרחיש זה יתממש - הוא יביא לכניסת מתודולוגיות בינלאומיות ולהצבת רפים חדשים בתחום.

המשבר הכלכלי העולמי הביא לפריחת תחום מיקור החוץ בעולם, ואילו בישראל "משהו 'לא עבד'. ספקיות מיקור-החוץ לא הצליחו להעתיק ולהטמיע את המתודולוגיות הבינלאומיות היטב. ארגוני ענק בעולם ניצלו את יתרון הגודל, שלא קיים בארץ, ומנגד, ספקיות מיקור-החוץ העסיקו את אותם עובדים שבעבר היו שייכים ללקוחות מבלי שנוצר ערך כלשהו ממיקור-החוץ. השיפור שחל אצל הלקוחות, היה ברמת המדדים והסכמי השירות, SLA.

כניסת זירוקס לתחום מיקור-החוץ, כמו גם כניסתן של דל ו-HP לתחום, היא המשכה של מגמה עקבית - ירידה ברווחיות בעולמות ההדפסה והחומרה, והבנה שהרווחיות הגבוהה מצויה בעולמות התוכנה והשירותים. שלושת החברות, תנצלנה את בסיס הלקוחות שלהן ושל הנרכשות על מנת להחדיר "על הדרך" את מוצריהן, וכך תוכלנה להגדיל את הרווחים שלהן. התופעה, החלה לפני כעשור, עם הקמת IGS, זרוע השירותים של יבמ (IBM). מאז, שחקניות רבות בעולם ה-IT מחקות מהלך זה.

אין רגע דל! רכישת חברת PEROT על ידי DELL

2009-10-12T08:15:00.000-07:00

חברת DELL צמחה מתחום המחשבים האישיים והשרתים כאשר מה שאפיין אותה היה מכירות ישירות ללקוחות הסופיים (פחות עבודה עם שותפים). בשנים האחרונות כאשר IBM ו- HP חיקו במידה מסויימת את המודל העסקי של DELL ובמקביל הירידה במחירי הציוד והגברת התחרות (מי היה מאמין שמחשב נייד בסיסי – netbook ימכר ב- 200$!) הביאו את DELL לירידה ברווחיות. ניסיונות של DELL לרכוש חברות טכנולוגיות נוספות כמו EqualLogic – הוכתרו בהצלחה אך לא מספיק דרמטית כך שהמצב ישתנה מהותית.

חברת PEROT הנה אינטגרטור וספק מיקור חוץ גדול בעולם עם דמיון מסויים ל- EDS שנרכשה לא מזמן על ידי HP. נכון להיום, PEROT אינה פעילה ישירות בישראל.

רכישת PEROT על ידי DELL מוכיחה שמכירת חומרה בלבד הנה בעייתית, ולא רווחית דיה לעומת תחומי פעילות כמו אינטגרציה, מיקור חוץ ושירותים. IBM הבינה זאת לפני כעשור כאשר השקיעה בצורה מאסיבית במותג IGS – IBM Global Services. תחום זה מהווה אחד העוגנים של IBM. בדומה, HP רכשה לפני כשנה את EDS - אחד השחקנים החזקים בעולם בתחום השרותים.

תחום רווחי נוסף הוא תחום התוכנה, כאשר חברות תוכנה מצליחות לרכוש חברות חומרה – דוגמה בולטת היא אורקל אשר רכשה את SUN. גם EMC רכשה את Documentum ו- VMWARE בגלל הרווחיות הבעייתית של חומרה. תחום התוכנה נחשב לתחום הרווחי ביותר אולם גם הוא סובל היום מאיום וזאת מכיוון הקוד הפתוח.
תחום רווחי נוסף הנו תחום ה- appliances . מדובר בחיבור יעודי (bundle) בין חומרה לתוכנה. ל- IBM מוצרים בתחום זה (לדוגמה DataPower) וכעת גם אורקל נכנסה לתחום זה עם הפתרון היעוד Exadata.

מהפכת ה-iPhone ומודלים עסקיים חדשים- חלק II

2009-09-28T21:35:00.000-07:00

כמעט מיותר לציין כי יותר מ-40 בתי תוכנה מהגדולים ועד לקטנים שבינהם שוקדים עתה על הפיתוח ותרגום אפליקציות אפל לעברית, מה יביא בעתיד הלא רחוק למהפכה מסוג אחר – כניסה של אפל לתחרות ללא תקדים במייקרוסופט. כל העולם של אפל יגויר ויעבוד חלק בשפה העברית, כולל אפלקציות ארגוניות, כמו אופיס, שעד היום היו הנחלה הבלעדית של מייקרוסופט. אפילו גוגל לא הצליחה לערער את מעמדה של מייקרוסופט בעולם האנטרפרייז בישראל, כיוון שגוגל לא הצליחה לתת לארגונים שירותים, להם התרגלו ממייקרוסופט ובטח לא בשפה העיברית.

אפל, לעומת זאת, סביר כי תספק את כל הפתרונות האפליקטיביים עם תמיכה בשפה בעיברית עם הכניסה המסיבית של אייפון לכל תחום בחיים שלנו, כולל תחום העסקי. יותר מזה, אם בכל העולם צריך לעבור אסמכא מאפל על מנת להוסיף יישום חדש לחנות הוירטואלית של אפל לאפליקציות קיימות, אין לי ספק כי ראש ישראלי יצירתי לא יתקשה לעקוף את "ביורוקרטיה אמריקאית" ויימצא דרך להתקין יישומים בשפה העיברית ישירות למכשיר iPhone.

בכל מקרה, אין היום ארגון ישראלי, אשר חרט על דגלו את רעיון החדשנות, שלא מחפש אילו אפלקיציות הוא ייספק ללקוחותיו על פלטפורמת iPhone, הן ככלי שיווקי המתאים לרוח החדשה והן מודל עסקי של ניידות אמיתית חדש לגמרי. אייפון, בלקברי וטלפונים חכמים אחרים הם פלטפורמה אמיתית למעבר שלנו מעולם המחשבים הנישאים לניידות והתחברות מכל מקום, מה שאינטרנט לא הצליח לספק באמת.

מהפכת ה-iPhone ומודלים עסקיים חדשים- חלק I

2009-09-28T21:30:00.000-07:00

iPhone עדיין לא הגיע לצרכן ישראלי, אבל אנחנו כבר התחלנו להרגיש את המהפכה שהוא מחולל בעולם. שלוש החברות הסלולריות המובילות בישראל התחייבו למכירת מיליון מכשירי iPhone בשלוש שנים בקרובות. המהלך השיווקי של אפל מציב רף חדש לכניסת המכשיר לשוק ישראלי רווי מכשירים סלולריים. כדי לעמוד בהתחייבות סביר כי חברות סלולריות ישווקו את המוצר באופן אגרסיבי שבסופו, נמצא כנראה את עצמנו עם 2 טלפונים סלולריים (לפחות), אייפון מספיק אטרקטיבי בעיני צרכן ישראל כדי לרכוש אותו בנוסף למכשיר קיים עם התחייבות. רבבות כבר שילמו מקדמה לספקיות סלולריות וזה רק לזכות לקבל ראשונים את המכשיר הנחשק. יהיו כאלה שיעדיפו להישאר עם מכשיר הבלקברי או טלפון חכם אחר, הנחשבים לחזקים יותר מאייפון בתחום ניהול משרדי ויוסיפו את אייפון כאביזר חדשני, או כאלה שישמרו את הסלולרי דור ישן, בנוסף לאייפון, לחיוג ושליחת הודעות טקס בלבד.

אסטרטגיית הכניסה לשוק חדש דרך ספקים סלולריים שונים איננה חדשה והיא כבר הצליח להוכיח את עצמה בצרפת. כך נמצאת היום צרפת עם האחוז השימוש הגבוהה ביותר בעולם ב-iPhone -יותר מ-40% - ואין שום סיבה שאפל לא תוכל לשחזר את מודל ההצלחה דומה גם בישראל. זה בטח גם לא יהיה כל כך קשה, iPhone של אפל הנו ללא כל ספק הטלפון החכם האטרקטיבי ביותר בשוק, לפחות בעיני משתמש הקצה. הוא יפה כמו בלקברי החדש, פאלם פרה ו-MyTouch 3G אבל אף אחד מהם לא יכול לעמוד בתחרות של יותר מ-65,000 יישומים זמינים של אפל.

IT Training

2009-09-15T00:24:00.000-07:00

מסקר קצר שערכתי לשאילתה בנושא ההדרכה, ראיתי כי השקעה בעובדי IT מסתכמת בכ-1000$ בממוצע ונעה בין 5 ל-10 ימי קורס בשנה לעובד.

חושב לציין, כי בשנה האחרונה ראינו האטה דרמטית בתחום זה עקב קיצוץ בתקציבי ה-IT, שעתה מתחילים לראות את הסימנים הראשונים של התאוששות. רוב הדרישה מגופי IT הייתה לקורסים בעולמות השונים של מייקרוסופט וגם בתחומי הנדסת תוכנה כגון: ITIL, QA, PMI – ניהול פרויקטים. מעניין לראות דרישה גוברת בתחומי WEB השונים, בתחום מייקרוסופט, גוגל – לאופטימיזציה של אתרים ארגונים ושיווק באינטרנט בכלל. בנוסף, אנו רואים דרישה גוברת ליישומי אייפון - Apple – גופי הדרכה מאמינים כי זה יהיה אחד המקורות הגדילה העיקריים לקורסים ב 2010

ניתן היה לראות גם השקעה בתחום ההדרכה וההטמעה של מערכות מידע קיימות ושל מערכות חדשות (SAP , אורקל אפליקשיין, CRM ומערכות ייעודיות)
חשוב לציין, כי לא מקובל כמעט בכלל, לעשות הסכמים כלליים בתחומי ההדרכה עם גופי ההדרכה, אלא לבקש כל פעם הצעת מחיר, להוציא מכרז וכ"ד.

מגמות 2009

2009-09-03T06:16:00.000-07:00

ה-IT הישראלי עמד השנה במקום והתאפיין בפרוייקטים תחזוקתיים בלבד, כמעט ללא כל השקעה בטכנולוגיות חדשות. גם ארגונים שלא נפגעו תקציבית, העדיפו לדחות פרוייקטים גדולים, לזמן בטוח יותר. ברבעון האחרון של 2009 הגיע המנמ"ר למצב, בו הוא לא יכול להרשות לעצמו שלא לעשות כלום, כי הוא חייב לעמוד בקצב ההתפתחות של הארגון, שמנסה לצאת מהמיתון ולהגיע ללקוחות. לכן, סביר שנראה עכשיו לא מעט כניסות לטכנולוגיות ופרוייקטים חדשים.

המנמ"ר הישראלי מבין שהוא לא יכול להרשות לעצמו להמשיך להתנהל בכלים שפותחו בתוך הארגון, לפני 5 שנים. בכלל, נראה שה-IT מנהל עצמו בגיבוב מערכות שלא מתממשקות עד הסוף והעומס מעורר צורך אמיתי במיכון של ה-IT. בשלב בו קיצצו חזק מאוד בתקציבים, מעניין שגפי מחשוב אמרו שהם רוצים כלי לניהול פנימי, בכדי להיות שקופים מספיק להנהלה - להראות בדיוק מה נעשה ולאן הולכים הכספים. רוב הארגונים הגדולים בארץ עסוקים בבחינת פתרונות ומתודולוגיות IT Governance או ניהול פורטפוליו פרוייקטים ארגוני. בונים תהליכים פנימיים לחשיפת הדרישות העסקיות, חיבור הדרישות בתהליך סטנדרטי מכל החטיבות העסקיות, תיעדוף נכון לדרישות לפי מנגנון שנבחר מראש וניהול של הכל, מבניית תכנית עבודה ועד הדרישות השוטפות שנכנסות ל-IT - כי ברור שעכשיו ייכנסו המון דרישות. מי שרוצה לצאת מהמיתון, יהיה חייב פתרון עזר שיעזור למנמ"ר בבחירת דרישות עסקיות ובבחירת פרוייקטים נכונים לארגון, בהקצאת וניהול משאבים נכון וגם יתריע על בעיה עוד לפני שהיא מתרחשת. בסופו של דבר, זה ייתבטא ב-ROI עצום.

גם כלי ווב 2 כמו טוויטר או RSS מסייעים בכך - כך ניתן לקבל באופן שוטף עדכונים קצרים. עם זאת, צריך לדעת לעשות זאת מול ספקים עליהם סומכים.

מפת הדרכים האסטרטגית ל Mobile Banking

2009-08-25T00:04:00.000-07:00

נתקלתי במחקר מעניין של חברת טאוור גרופ בנושא מפת הדרכים האסטרטגית ל Mobile Banking, ולהלן עיקרי הדברים:

טאוור גרופ מאמינים, כי שירותי Mobile Banking ימשיכו להתפתח מעבר לפעולות הבנקאיות הבסיסיות, כגון: בדיקת מצב החשבון, העברות כספים, עדכון שערי מניות וכדומה. בנקים ינסו להגיע למלוא פוטנציאל הערוצים הניידים עם יכולת ההתאמה האישית של שירותים בנקאיים ללקוחותיהם.

יחד עם התפתחות הטכנולוגיה הסלולרית מגיעות היום לא מעט הזדמנויות עסקיות חדשות.

רוב האסטרטגיות, של בנקאות סלולרית, מדברות על הרחבת השירותים של mobile banking ללקוחות הנמצאים היום באינטרנט כשלב הבא בהתפתחות של מודל עסקי לשירות עצמי. טאוור גרופ מעריכים, כי בסוף הרבעון הראשון של 2009, 5% מהלקוחות המקוונים השתמשו בערוץ הסלולרי , ומספר זה יעלה ל -38% עד 2013. צרכנים יצפו לבצע במכשירים הסלולריים שלהם את כל הפעולות שהם מבצעים היום באתרי האינטרנט, כולל קבלת התראות, גישה לחשבונות וביצוע טרנזקציות בנקאיות.
הבנקים חייבים להרחיב את החשיבה שלהם לגבי mobile banking מעבר למספר פעולות מוגבל באמצעות הסלולר, ולהתחיל לבחון את ערוץ הסלולר כערוץ אמיתי נוסף למתן שירותים אשר יכול להעניק ערך חדש למשתמשי הקצה, כגון: גישה מיידית לחשבון ושליטה נוספת על כספים אישיים.
הבנקים יסמנו כמטרה את המשתמשים - בעלי מכשירים ניידים, אשר לא נעזרים היום בשירותים מקוונים מחוסר גישה לאינטרנט.
מעבר של לקוחות לבנקאות סלולרית יסייע לבנקים לחסוך כסף על ידי הקטנת עלויות של נציגי שירות בסניפים ואינטרקציה עם מוקד טלפוני. בנוסף לגישה סלולרית, בנקים יגדילו נאמנות ואת שביעות הרצון של הלקוחות.

מודל עסקי חדש של טוויטר - Twitter

2009-08-23T00:55:00.000-07:00

כפי שנמסר, Twitter יפעיל בהדרגה חשבונות בתשלום, בהם יוכלו להשתמש גופים עסקים עבור שיווק, ניהול לקוחות,ואסטרטגיות אחרות.
מייסד החברה ביז סטון אמר לבלוג Venturebeat שהחשבונות החדשים יכללו סטטיסטיקות וניתוחים, אשר אינם זמינים כעת, ויעזרו לעסקים לראות עד כמה יעיל השימוש שלהם בכלי של מיקרו בלוגים. כך למשל, נציגי שירות לקוחות יוכלו לנתר, בעזרת הכלים החדשים של טוויטר, את רמת שביעות רצון של לקוחותיהם. ניתן יהיה בקלות לעקוב אחרי הנאמר בטוויטר על החברה עם אפשרות להגיב בזמן אמת לתלונות הציבור עם הצעת פתרונות מקוונים.

סטון אמר כי חשבונות בתשלום כבר נבדקים על ידי מספר חברות.
כעת Twitter חסר הכנסות למרות הגיוס של $55 מיליון דולר לקרנות הון, ויותר מ- 44$ מיליון משתמשים העלו רעיונות לגבי מה זה יעשה.
סטון אמר, כי יותר חשוב לבנות את בסיס משתמשים של טוויטר ולראות כיצד מתפתחים המשתמשים של טוויטר, לפני בניית המודל העסקי.
בנוסף אמר סטון ל- Venturebeat שטוויטר שקל קניית FriendFeed לפני ש-Facebook בע"מ עשה זאת.
"אנחנו נמצאים בנקודה שבה למרות שאנחנו רק בני שנתיים, רכישות הן בהחלט חלק מאסטרטגיה אפשרית", אמר סטון.

חברות ישראליות שנמצאות ב-Twitter

2009-08-18T02:48:00.000-07:00

שימו לב לרשימת חברות ישראליות שנמצאות בטוויטר, אשר נערכה על ידי דביר רזניק ב-NewsGeek, ניתן לראות כאן נוכחות מרשימה של חברות מדיה, תוכן וחדשות, דוגמת דהמרקר, גלובס וישראל היום לצד חדשות 10, חדשות 2, תחנות רדיו שונות ועוד. וגם ניסיון של חברות מסחריות להבין את כללי המשחק בטוויטר, ניתן לראות כאן את חברת IBM, מיקרוסופט ואיך לא - את STKI.

תוכנות PPM לעומת SharePoint חלק 2

2009-08-11T08:15:00.000-07:00

נתק מס '3: קשה לעקוב ולנהל את המשאבים עם התוכנת PPM הקצאת משאבים, היא רק אחד התחומים שמנהלי IT מקווים לפתור בעזרת כלי PPM.
היום ספקים מציעים למשתמשים דרך לנהל ולהקצות משאבים גם עבור עבודה פרויקטאלית וגם עבור עבודה לא פרוייקטאלית.
בנוסף, חלק מהיצרנים המובילים הוסיפו פונקציונליות המאפשרת תקשורת יעילה בין משתמשים למשאבים. Planview Serena מציעים דרכים חדשניות המאפשרות למשתמשים להישאר להיות מחוברים לצוותי הפרוייקט בזמן שהינם נשארים לעבוד ולדווח בסביבה המוכרת שלהם.

נתק מס '4: Microsoft Project ו-SharePoint הם כל מה שאתה צריך לניהול יעיל של PPM חברות רבות מנהלות את PPM באמצעות תוכנות חלופות, כגון: Microsoft Project ו-SharePoint, גם כדי לענות על הצרכי תיעדוף של פרויקטי IT שלהם.
לא מעט מנהלי IT מציינים כי הם מרוצים ממערכת SharePoint אחרי שנעשו התאמות הנדרשות. יחד עם זאת, ל- MS project ו- SP חסרות חלק מהפונקציונליות שנמצאות בפתרונות שתוכננו במיוחד עבור PPM. המערכת הייתה יכולה להיות הרבה יותר טובה אם הייתה מקשרת הקצאת משאבים לתוכנית עבודה של צוות IT ומעקב אחרי עלויות. אין ספק כי
המערכת אינה מושלמת, היא מאפשר לבצע רק חלק מהאופציות הקיימות במערכות PPM, אם כסף איננו הפרמטר העיקרי בקבלת החלטות לבחירת המערכת, כלי PPM ייענו בצורה טובה יותר על צרכי החברה.

עם זאת, ישנם ארגונים המעדיפים הפשטות על פני פונקציות. "אנחנו פשוט לא רוצים לשלב מערכת ענקית חדשה לתוך הארגון, מציינים לקוחות. "המשתמשים שלנו מרגישים הרבה יותר נוח להשתמש בכלי שהם כבר מכירים, כמו מוצרים של מיקרוסופט.
עם זאת, לארגונים גדולים יותר, יהיה חכם יותר לשקול מערכות PPM חזקות יותר. "בארגון גדול יותר, MS Project ו-SharePoint פשוט אינם מספיקים.
"אם יש לכם יותר מ 1000 אנשי צוות מפוזרים המבצעים עדכונים על האתר של SharePoint, אתם לא תצליחו לראות את התמונה בכלולתה.

PPM לפי המספרים
על פי הסקר האחרון של SearchCIO 73% של יותר מ 300 ארגונים אמרו כי בארגונם קיים תהליך רשמי של ניהול הדרישות ותיעדוף פרויקטי IT, אבל מעט מאוד משתמשים בתוכנת PPM לניהול תהליך זה.
• 38% מתוך 276 משיבים משתמשים בתוכנה ייעודית ל PPM.
• מתוך הארגונים ללא כלי PPM, 63% לא מתכוונים לקנות פתרון PPM, ועוד 28% לא היו בטוחים.
• 7% מתכננים לקנות תוכנת PPM אבל לא השנה.
• 2% מתכננים לקנות את זה השנה.

תוכנות PPM לעומת SharePoint

2009-08-11T08:06:00.000-07:00

באתר של SearchCIO מצאתי כתבה מעניינת המנפצת כמה מיתוסים בנוגע לתוכנות PPM. להלן עיקרי הדברים

ארגונים שעדיין לא השקיעו בתוכנה לניהול פרויקטים ופורטפוליו ארגוני - PPM, כלל אינם ממהרים לעשות זאת, כך מראה מחקר חדש של SearchCIO.com. ארגונים אומרים שבדרך כלל מדובר בתוכנות יקרות מידי, אשר לאו דווקא נותנות מענה לנקודה הכי כואבת ב- PPM – הקצאה וניהול משאבים, וניתוח עלות -תועלת. וכך, הרבה מהארגונים ממשיכים להשתמש ב-Microsoft Project ופתרונות המפותחים בבית בעזרת SharePoint כדי לנהל את פרויקטי ה- IT ואת תיקי הפורטפוליו שלהם.

למרות תפיסה זו של ארגונים, השוק מציע היום כמה אפשרויות לתוכנות PPM עם גרסאות עדכניות, אשר מאפשרות התאמה טובה לצרכי הארגון בעלות סבירה. נראה כי מדובר בניתוק מסוים הקיים בין המציאות לבין הדעה הרווחת בקרב ארגונים לגבי תוכנות PPM.

נתק מס '1: תוכנת PPM לא נמצאת בהישג ידם של רוב הארגונים. לעיתים עלות התוכנה הינה הגורם המרתיע להשקעה בכלי PPM, במיוחד בתקופת המיתון וצמצום בתקציבי IT. לא מעט חברות לא מוכנות להיכנס לפרויקטי PPM בגלל עלויות גבוהות ופונקציונליות מתוחכמת של כלי PPM הנוקשים.
"אנו פשוט לא יכולים להרשות את זה לעצמנו," אומר Vince Fattore אחד המנמ"רים מארה"ב. "צריך להחזיק צוות שלם על מנת לתחזק את התונכה. זה כמעט וכאילו אתה קונה מערכת ERP חדשה."
Fattore בחן מספר פתרונות PPM והחליט שהם פשוט יקרים מדי ולא גמישים מספיק עבור הצרכים שלו. במקום זאת, הוא השקיע בהתאמה אישית של Microsoft Project ובבניית פתרון PPM על SharePoint. גישה זו היתה פחות יקרה ומוצר השתלב בקלות עם מוצרים אחרים של מיקרוסופט בחברה, הוא אמר.
למרות שפתרון PPM מלא יכול לעלות חצי או מליון דולר, תוכנות PPM זמינות היום באמצעות מודל תוכנה כשירות (SaaS) אצל רוב הספקים, המקל באופן אוטומטי על ההשקעה הראשונית בפתרון מסוג זה.
לפי הסקר של SearchCIO.com 14% של משיבים ציינו, כי שילמו פחות מאשר 50,000 $ עבור מוצרים של מייקרוסופט, אורקל, אינוטאס ועוד; 26% צייני כי שילמו בין 50K –100K$ עבור תוכנות של מיקרוסופט,CA IBM, HP, אורקל, Primavera ועוד. מדובר בפתרונות,אשר נרכשו או אורחו באתרי הספקי כאחד.
"אל תחשבו שפתרונות PPM כבדים מידי", אומרים אנליסטים בינ"ל, "יש הרבה פתרונות ואתם צריכים רק להבין מה אתם יכולים וצריכים לאמץ".

נתק מס '2: התוכנת PPM לא עוזרת לחישוב ההחזר על ההשקעה (ROI) עוד תחום שבו המשתמשים חושבים שתוכנת PPM איננה עונה על צרכיהם הינו חישוב ההחזר על ההשקעה בפרוייקטים וניתוח עלות-תועלת.
רוב הארגונים מחפשים היום דרכים יעילות למדוד את זמן השקעה של הצוות בפרויקט IT תוך כדי חישוב עלויות נוספות, כגון: הדרכות, תשתית חדשה ועוד.
נראה שדעה הרווחת בקרב הלקוחות הינה שתוכנות PPM חסרות בעיקר בתחום מדידת ROI לפר' IT, ולכן הם מנסים לפתח כלים בתוך הבית, למרות שתהליך החישוב ROI הוא תהליך מורכב ודורש התממשקות כמעט לכל הכלים האחרים ב- IT. כלי PPM המובילים עם מנועים חזקים לניהול workflow- מעין כלי BPM- יכולים לעזור בניהול תהליכי לחישוב ROI מסובכים, עם חיזוי ודיווח שוטף מבוססי מתודולוגיות ו- best practices.

רבים מן הכלים בשוק כיום יכולים לבצע חישובים לחיסכון בעלויות. מספר כלי PPM מאפשרים להשתמש ב- KPIs מעולם של יישומים פיננסיים כדי לעקוב אחר ההכנסות וחיסכון בעלויות. מספר וונדורים מציעים תבניות ותוכן מומלצים לביצוע חישובי ההחזר על ההשקעה. כמה מוונדורים מציעים גם כלים עבור סקרים ומדידות.

הבעיה עם חישוב ההחזר על ההשקעה היא יותר בעיה של תהליך ארגוני. לאחר השלמת הפרויקט, מישהו חייב לחזור ולחשב את כל העלויות לאחר העליה של פר' לאוויר ולראות לאיזה חסכון הוביל בפועל.

חסכון בעלויות התקשורת

2009-08-02T01:56:00.000-07:00

נפגשתי היום עם חברת Telecut , המספקת טכנולוגיה לחסכון בעלויות התקשורת. מדובר בתוכנה, אשר מנתחת אופי הלקוח, בודקת את חשבוניות שלו ומציעה מסלול תקשורת אופטימאלי אשר אמור, לאחר הבדיקה הקפדנית של אינספור מסלולים מתחלפים של רשתות סלולריות, לחסוך לא מעט כסף ללקוח.
בנוסף, מציעה החברה לעבור על חשבוניות לחברות סלולריות – שאף אחד מאתנו לעולם לא הצליח לפענח – ולהסביר, בצורה ממוכנת, שורה-שורה, איך חושבו העלויות, ואם יש טעויות ועוד.
שירות מנוהל זה יינתן כ-widget בתוך האתרים של ארגונים המעוניינים לתת שירות מסוג זה כערך מוסף ללקוחותיהם. חשוב לציין, כי מדובר בשירות ללא תשלום ללקוח הסופי - הרווח של טלקאט נגזר מאחוזים מן החסכון בו יזכה הלקוח בעקבות השירות.
אפליקציה נוספת פונה לאנשי מכירות של חברת סלולר, בעזרתה יוכלו בזמן המכירה לחשב ולהראות ללקוח את תוכנית החסכון לעומת החברה המתחרה- כמה היה חוסך אילו היה עובר למסלול אופטימלי עבורו
לאתר החברה: http://telecut.co.il/index1.asp

אפליקציות ווביות מול אפליקציות לוקאליות ל-iPhone – משחק בין גוגל לאפל.

2009-07-28T10:59:00.000-07:00

מצאתי כתבה מעניינת בנושא אפליקציות ווביות מול אפליקציות לוקאליות ל-iPhone, לעיונכם תרגום עיקרי הדברים. לכתבה מלאה לחצו כאן.

גוגל השיקה את Latitude App – אפלקציית מבוססת מיקום, אשר מראה בכל רגע את מסלול בו אתה הולך (אם תרצה) עבור iPhone של אפל, וכך פתחה דיון מעניין סביב החלטה: אפלקיציות ווביות אל מול אפלקציות לוקאליות – אפליקציות דסקטופ.
אפלקציית מבוססת מיקום - Latitude App של ענקית החיפוש לא הופיעה עד כה על iPhone ו-iPod touch, למרות שאפליקציה זו עלתה במערכות ההפעלה של כל מכשירים אחרים.

בבלוג של גוגל, מפורט דבר הבא:
עבדנו בצמוד עם Apple להביא את Latitude App ל-iPhone בצורה ש-Apple חשבה שתהיה הטובה ביותר עבור משתמשי iPhone. לאחר שפיתחנו את Latitude App עבורiPhone, אפל ביקשה לשחרר Latitude App בתור יישום אינטרנטי על מנת למנוע בלבול עם מפות על iPhone.
גוגל, כמו Apple, ממשיכים לשפר פונקציונליות של דפדפן האינטרנט. כעת כאשר iPhone 3.0 מאפשר לספארי גישה למיקום, בניית אפלקציה וובית מבוססת מיקום הייתה הצעד הטבעי הבא. בעתיד, אנו נמשיך לעבוד באופן הדוק עם Apple ולספק יישומים שימושיים - שחלקם יהיו אפליקציות לוקאליות על iPhone, כגון: Earth ו-YouTube, וחלק מהם יהיו אפלקציות אינטרנט, כגון: Gmail או Latitude.
לצערינו, מאחר ואין מנגנון להפעלת יישומים על iPhone (אשר חל על דפדפן מבוסס אפליקציות ווביות גם כן), אנחנו לא יכולים לספק המשכיות של עדכוני מיקום באותו אופן שבו אנחנו יכולים לספק עבור משתמשים של Latitude על אנדרואיד, BlackBerry, Symbian ו-Windows Mobile ...

תהליך ההחלטה זה של בניית יישומי אינטרנט מול יישומים לוקאליים יופיע שוב ושוב בין Apple ו-Google. במילים פשוטות, שניהם נמצאים על מסלול התנגשות בכל אשר קשור למובייל. בינתיים, Apple לא תרצה שגוגל יבלבל את הדברים עבור מאפייני iPhone שלה. במילים פשוטות, Apple מגבילה את Latitude של גוגל.

בתור צרכן, זה נהיה יותר ויותר ברור כי אנדרואיד עשוי להיות מתחרה אמיתי יחיד ל- iPhone - מערכת ההפעלה ואפליקציות. כאשר מסלול התנגשות זה יהפוך להיות יותר ברור נראה יותר משחקים של יישומים לוקאליים אלו מול יישומים ווביים.

GRC - Governance, Risk & Compliance - יש דבר כזה?

2009-07-21T02:09:00.000-07:00

מעניין לראות את ההתעוררות בתחום ה-GRC בארגוני IT בתקופה האחרונה. אין ספק, כי הדרישה החדשה יחסית באה בעיקר מצידם של ארגונים המחויבים על ידי רגולציות שונות בתהליך ה- GRC. אבל גם אם הרצון לבנות תהליכי ניהול סיכונים ובקרה טובים יותר מגיע " לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן", זאת אומרת לא מהבנת הצורך החיוני לניהול סיכונים טוב יותר, אלא מהכרח רגולטורי – אני שמחה לראות שהנושא מקודם בחברות רבות ע"י הנהלה והנהלת IT בכירה.

כאשר מחפשים פתרונות בתחום, חשוב לשים לב כי התחום מחולק, גם ע"י חברות מחקר בינ"ל, ל- Enterprise GRC ול- IT GRC. מכיוון שהיום תחום זה לא בשל במיוחד, קשה לומר עדיין לאן יפנו רוב הארגונים. אנחנו בהחלט רואים שארגונים מקדמים את נושא ה GRC בשני ערוצים – או מחפשים לנהל את הבקרה וניהול הסיכונים של IT על פתרון BPM – Business Process Management הארגוני מותאם לניהול סיכונים של IT או מחפשים פתרון IT GRC יעודי ל-IT.

Enterprise GRC - מבין הספקים השונים, כגון: Oracle, Achiever, MetricStream ועוד, ניתן לראות שמופיעים 2 ספקי BPM גם אם אינם נחשבים מובילים בתחום. האחד – MEGA (אינה מיוצגת בארץ), והשנייה – Idscheer (מוצר – Aris, שמיוצג בארץ על ידי חברת סקר. לאחרונה Software AG הודיעה כי היא רוכשת את IDscheer). בהקשר לספקי BPM חשוב לשים לב לעובדה שספק בתחום ה-GRC המספק יכולות BPM מאפשר למפות תהליכים כנגד סיכונים ובקרות.

IT GRC בישראל מקודם ע"י ספקים שונים כגון: IBM, SAP, CA ועוד. רובם עם בסיס לקוחות לא גדול ומתחרים על כניסה לתודעת הלקוחות הישראליים כשחקן מוביל בתחום. מעניין לראות, כי רוב הארגונים הישראליים בחרו בפתרון מקומי Dynasec המתמקד בעיקר בתיעוד מלא של תהליכים ופחות בניהולם, בעיקר בזכות גמישות המוצר, ספק מקומי, ומחיר סביר.
כך או אחרת, חשוב לציין, כי אנו תמיד ממליצים להיכנס לתחום זה עם בניית תהליכים סדורים לניהול ובקרה של סיכונים ארגוניים וסיכוני IT, מוצר GRC יכול לעזור באכיפת תהליכים אלה, אבל לא בשינוי תרבות ארגונית הנדרשת ברוב המקרים.

ממפגש שולחן עגול בנושא Mobile enterprise

2009-07-14T00:11:00.000-07:00

מהמפגש האחורן בתחום המובייל עלו מהדיון כמה נקודות עיקריות:

ארגונים מסתכלים על תחום המובייל בשני היבטים שונים: עבודה מול לקוח חיצוני ועבודת הנציגים בשטח. יש המון סוגי עבודה דרך טלפונים סלולריים עם הלקוחות: טרנזקציות כספיות דרך סלולר, הפקדת צ'קים, תשלום בעזרת סלולר- mobile wallet; היום נבחן איך יראו הפנים של הארגון כלפי הלקוח דרך אינטרנט סלולרי.

רוב הארגונים בוחנים היום את האפשרות לשפר את יעילות העובדים הניידים על ידי מתן פתרונות לטלפונים סלולריים/מסופונים/ טלפונים חכמים תוך כדי חיבורם בזמן אמת למערכות ארגוניות.
אמנם רוב הפרויקטים סלולריים שנעשו בארץ הם בתחילת דרכם, שבעתיד יתרחבו, אבל כבר היום ניתן לראות ROI ברור לארגון. קל ויעיל יותר לשבץ טכנאים בשטח, כאשר רואים במערכות CRM, היכן הם סיימו זה עתה עבודה ובדרך לאיזה לקוח הם, חסכו בעבודת ניירת בשטח – נציגי שטח יוצאים לשטח עם מסופונים, מחתימים את לקוחות על העסקה, מדפיסים חוזה ממדפסת מובייל שברשותם, סורק ת.ז בסורק מיניאטורי במקום ובתוך שניות הלקוח כבר יכול לעבוד עם החברה.
נושא אבטחת מידע הנו הנושא הבעייתי והחשוב ביותר, כאשר מדובר בקבלת נתונים כספיים מהשטח.
הצורך בשימוש בטלפונים סלולריים עלה כבר לפני מספר שנים, אבל היום הוא מתגבר עוד יותר. ארגונים מחפשים להציע ללקוחות דרכים חדשות לצרוך את מוצריהן, אך לעיתים קרובות מה שעוצר את היוזמות החדשות איננו המחסום הטכנולוגי אלא היתר רגולטורי דווקא, על אף מודלים עסקיים הקיימים בחו"ל.
חברות סלולר רואות בשירות ערך מוסף ושירותי מובייל המנוף לצמיחה העיקרי. זמן של שיחות קוליות לא עולה בעולם, ולכן מחפשים תוכן ושירותים נוספים על מנת להגביר את השימוש בטלפון .לרוב האזרחים יש היום 2 טלפונים סלולריים, מדובר גם בהמון שטח פרסום שעדיין לא נכבש. גילו כי לאנשים אין התנגדות לראות פרסומות אם הם מתוגמלים על כך בדרך כלשהי (זמן אוויר בחינם למשל).

· בנושא של enterprise חברות הסלולר מפתחות סט יישומים מוכנים מראש – הרבה מאוד דוחות למנהלים באינטרנט ובסלולרי, אינטגרציות שונות לבתי העסק, ספר טלפונים ארגוני, שעון נוכחות לעובדים ניידים, וכ"ד

· שירותים מבוססי מקום תופסים תאוצה - התאמת השירותים, הנחות, המלצות ללקוחות לפי המיקום המדויק בו הם נמצאים עכשיו (לפי GPS או גלישה סלולרית).

· מגמות עתידיות - מזהים את צורך של אנשים להיות תמיד מחוברים – לאינטרנט, רשתות חברתיות ועוד. המגמה היא לנהל את הלקוח כיוזר אחד (לאפשר לו לצרוך את אותו התוכן דרך טלוויזיה, מחשב, וטלפון נייד)

· טכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר – ניתן להתחבר היום לרשתות אלחוטיות מכל מקום ולדבר בחינם ב-Skype, Fring. תופעת ה-Web 2.0 מגיעה לעולם הסלולרי ועימו גם הקוד הפתוח – Open Source.

כלים לניהול דרישות

2009-06-25T06:23:00.000-07:00

בשבוע אחרון קיבלתי מלקוחותינו מספר פניות לקבלת המידע לגבי הכלים לניהול דרישות עסקיות. להלן סקירה קצרה על המצב של כלים אלה בשוק ישראלי:
ל-4 כלי PPM גדולים: CA, HP, CHANGEPOINT(COMPUWARE), IBM יש מודול חזק לניהול דרישות:

מודול ניהול דרישות של CA מיושם היום בשירותי בריאות כללית (ביזנס ו-IT), ושל HP בפרטנר ובנק בינ"ל
פתרון ישראלי MSP מציע פתרון מעניין לניהול דרישות המיושם היום במנורה, תעשיה אוירית, וסלקום
גרסה חדשה של כלי לניהול פרויקטים PS NEXT כולל היום מודול לניהול דרישות, למרות שאני מאמינה כי ארגונים אשר עובדים היום עם MS Project Server יש פחות היגיון לבחון אותו
ישנם ארגונים שמנהלים דרישות בעזרת Action Base אך מתלוננים על חוסר ראייה הכוללת של הדרישות
שאר הארגונים מנהלים את דרישות העסקיות בעזרת מיילים, אקסלים, ופתרונות בפיתוח עצמי

5 סיבות לכישלון הטמעה של ITIL

2009-06-13T23:14:00.000-07:00

אני מזמינה אתכם לצפות בווידאו קצר המדבר על 5 סיבות שכיחות לכישלון של הטמעת תהליכי ITIL באגונים הממהרים לקפוץ על הטרנד החם של ITIL בתקווה לשיפור מהיר של ניהול ויעילות בארגוני IT. למרבה הצער לא מעט ארגונים אינם מוכנים להתמודד עם אתגרים שבהטמעת תהליכי ITIL. לצפייה בווידאו לחץ כאן.

שלב 7 : קביעת מדדים לבחינת אפקטיביות תיק ההשקעה

2009-06-09T02:19:00.000-07:00

קשה עד בלתי אפשרי למדוד בצורה בדידה את השפעת פרויקט מסוים, או אפילו תיק השקעה שלם על מדדי הצלחה של הארגון כמו גם החזר על השקעה. ישנם מספר גדול של השפעות מתערבות תוך ארגוניות וחוץ ארגוניות אשר ממסכות את התרומה הבדידה. ולכן אפשר לאמוד את התשואה בצורה עקיפה בלבד תוך שימוש בפרמטרים כמו אחוזי שימוש, שביעות רצון לקוחות ומידת השקעה בפרויקטי המשך. סיכונים ניתן למדוד על ידי עמידת הפרויקט בזמן ,בתקציב, יציבות מערכות וביצועים נדרשים.

יש צורך בפיתוח מתמשך של מדדים ארגונים אילו על מנת לשפר את :

ניהול הידע – ישנה כמות גדולה של ידע לא פורמאלי המשמש בשלבים שונים של התהליך, מהגדרת הדרישות ועד הוצאה לייצור. על מנת לייצור מצב של מדיניות שימור ידע אחיד יש צורך להטמיע תרבות ארגונית התומכת בנושא יחד עם כלים מתאימים.
למידה ארגונית – תהליך אסטרטגי של הפקת לקחים וצבירת ניסיון ותהליך מתמיד של שיפור.

שיפור של מדדים אילו יגרום לארגון שיפור של יכולת הניבוי שלו, בין השאר על ידי הכנת מדד כולל
לערך מתמשך של פורטפוליו הפרוייקטים.

שלב 6 : ניהול השינוי על ידי יצירת ארגון ה- PMO

2009-06-09T02:13:00.000-07:00

על מנת להטמיע את מתודולוגיית Project & Portfolio Mngt ל"מחזור הדם " של הארגון יש צורך ביצירת ארגון ותהליכים בעזרת Project Management Office. תפקידי הPMO :

1. הגדרה והובלת מתודולוגית ניהול פרויקטים

הגדרת ומיסוד של best practices
הטמעת כלים ומתודולוגיה
יצירת מתכונת אחידה של ניהול פרויקטים בארגון

2. הדרכה וייעוץ

הדרכת מנהלי פרויקטים ומנהלי פונקציות
ריכוז של ניהול הידע בארגון, בתחום של ניהול פרויקטים
פיתוח מנהלי פרויקטים

3. תכנון ופורטפוליו
תיאום בין האסטרטגיה הארגונית לבין הפרויקטים
תכנון רב פרויקטלי (Project Portfolio)
הובלת תהליכי תעדוף בארגון
העמסת משאבי הארגון, בצורה המאפשרת סיום פרויקטים, בהתאם להתחייבויות ניהול תכנית העבודה

4. דיווח סטאטוס פרויקטים
תמיכה בהכנסת נתונים, הצגתם וניתוחם
פיתוח מערכות / תהליכי / תרבות מדידה בקרה ודיווח
שיפור ב – Collaboration בין פרויקטים
מעקב אחר תוכנית עבודה
דיווח על חריגות הזנקת תהליכי אסקלציה

שלב 5: הקמה של מערכות תומכות למעקב וניטור

2009-06-09T01:57:00.000-07:00

ישנם מספר מערכות אשר דרכם מתבצעת ההגדרה של התיק, כמו גם מעקב ביצוע ומדידת אפקטיביות :

מערכת לניהול דרישות - הפרויקטים המוצעים נרשמים במערכת ניהול דרישות הפיתוח, בה הלקוח ועובדי מערכות מידע יכולים לעקוב אחר סטאטוס האישורים של הפרויקטים והמשימות
מערכת לניהול ומעקב פרויקטים – עבור כל פרויקט נפתח פורטל/ אתר הכולל את כל מסמכי הפרויקט, תכנית העבודה ומעקב רמזורים וסיכונים. האתר מרכז את ה best practices בנושאים שונים ומהווה מדריך למנהל הפרויקט
מערכת מדדים - מדידת אפקטיביות פרויקטים ושביעות רצון לקוחות מבוצעת באופן שוטף ומוצגת לועדת ההיגוי, לשם הפקת לקחים והמשך שיפור התהליך

שלב 4 : הפעלת תוכנית תקשור לחטיבות

2009-06-09T01:53:00.000-07:00

על מנת לתקשר את התהליך בארגון, יש צורך לבצע מספר פעילות :

פעילות תוך אגפית – הצגה של הפרויקטים המוצעים למנהלי מחלקות הפיתוח והתשתיות וקבלת הסכמה לרשימה.
פעילות חוץ אגפית – הצגת הפרויקטים הנגזרים ממפת הדרכים לכל הנהלות האגפים העסקיים בחברה, קבלת משוב לגבי סדרי העדיפויות שנקבעו ותיקון התיק בהתאמה.

ועדת היגוי IT - הקמת גוף ברמת הנהלת החברה האחראי על תוכן התיק שמטרותיו העיקריים הם:

שיפור תמהיל התיק ע"י ווידוא של הקטנת כמות הפרויקטים המפיקים פחות ערך עבור החברה והכנסת פרויקטים כדאיים
לוודא בעלות הלקוחות על הפרויקטים
לוודא השגת התפוקות המצופות מפרויקטי IT (או פרויקטים משולבי IT).

עבור כל פרויקט שאושר כמועמד על ידי החטיבות העסקיות יוכן תיק התנעה. שיכלול את התועלות שמצופות, אופי ניהול הסיכונים, ופרטים נוספים. תיק זה ישמש כבסיס למדידת אפקטיביות התיק בהמשך.

שלב 3 : יצירת קריטריונים לתעדוף פרויקטים

2009-06-01T00:10:00.000-07:00

המימדים העיקריים של תיק ההשקעה הם תועלת, או תשואה צפויה מהתיק, וסיכון כולל הגלום בפורטפוליו פרויקטים. אחת הדרכים המקובלות לקבוע את רמת הסיכון לכל פרויקט היא שיטת דלפי - מענה על
שאלון מובנה על ידי אנשים המנוסים בניהול פרויקטים , לדוגמא :

סיכונים טכנולוגיים – האם הטכנולוגיה בשימוש הפרויקט חדשה בארגון ?
סיכונים ארגוניים – האם המבנה הארגוני תומך בפרויקט ?
סיכונים פיננסיים – האם פרויקטים דומים בעבר הוערכו נכון ?
סיכונים אסטרטגיים – מה יקרה ליעדים העסקיים אם הפרויקט לא יצליח ?

את התועלות הצפויות מפרויקטים אפשר לקבוע על פי התרומה למיקודים האסטרטגיים שנקבעו בארגון, לדוגמא :
הגדלת נתח שוק היפותטי
גידול במכירות
שיפור השירות ללקוח
הורדת הוצאות תפעול
רגולציה

לאחר קביעת התועלת והסיכון של כל פרויקט, הפרויקטים נפרסים על צירים של תשואה מול סיכון.

ניהול פורטפוליו ארגוני של פרויקטי מערכות מידע ב-7 שלבים

2009-06-01T00:04:00.000-07:00

שלב 2 :גזירת תכנית שנתית והתאמתה לצרכים משתנים

פורטפוליו הפרויקטים שנתי בפרויקטים מכיל את הנגזרת של הפרויקטים ממפת הדרכים לשנת התקציב הנוכחית, זאת בצירוף נושאים נקודתיים שהועלו אד-הוק על ידי המשתמשים. מספר הפרויקטים בדרך כלל גדול יותר משאפשר לבצע ולכן יש צורך למיון של הפרויקטים על פי סדרי עדיפויות לביצוע :

מנדטורי – פרויקטים שחייבים לבצע עקב חוק/ רגולציה/ אילוץ אחר
אסטרטגיה ארגונית – מספר קטן מאד של פרויקטים שהחברה מעוניינת לבצע כחלק
מהאסטרטגיה הכוללת שלה ללא תלות בהחזר על השקעה – ROI
פרויקטים מונחי ROI - פרויקטים שיכנסו לביצוע בתלות ביצירת תוכנית עסקית הולמת. פרויקטים אלה צריכים להיות החלק הגדול של הפורטפוליו. חשוב לציין, כי החזר על השקעה ROI אינו מהווה תמיד פרמטר אמין להצדקת ההשקעה בIT. יתירה מזו: אין זו תמיד הדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים בין שתי השקעות מתחרות. למעט המקרים בהם ההשקעה נעשית באופן ספציפי לחיסכון בעלויות, מיפוי של תועלות עסקיות עשוי להיות חשוב יותר להחלטה מאשר החיסכון בעלויות.
פרויקטי תשתית - הנחה של תשתית לפרויקטים אסטרטגיים עתידיים ותחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות.(Keep the lights on)
פרויקטים אחרים – אוסף של משימות ופרויקטים קטנים במיוחד לשיפור הקיים.

לאחר מיון זה הפרויקטים מוצגים לפי חיתוכים שונים כמו : עלות/תועלת, רמת סיכון, חיתוך לפי לקוחות בארגון, משאבי עבודה נדרשים ועוד. וזאת על מנת לוודא שהחלוקה עונה על הדרישות הקיימות בארגון (לדוגמא חלוקה תקציבית בין החטיבות העסקיות). על מנת שהפרויקט ייכלל בפורטפוליו לביצוע הוא היה צריך להוכיח יחס גבוה של עלות/תועלת, להיות מקובל על הלקוחות וכל התנאים המקדימים לביצוע מולאו, כגון תשתיות.

ניהול פורטפוליו ארגוני של פרויקטי מערכות מידע ב-7 שלבים

2009-05-31T23:46:00.000-07:00

אחד המרכיבים החשובים בהתוויה של מדיניות יעילה ואפקטיבית של מערכות מידע בארגונים גדולים הוא Office of the CIO או Project & Portfolio Office. גוף זה אחראי לקביעה ולמעקב לאחר פורטפוליו ארגונים – סך כל הפרויקטים ומשימות שרצים בארגון ותקשורת ללקוחות פנים ארגוניים.

תקשור ושקיפות של המדיניות,של התוכניות לביצוע ומצב עדכני של הפרויקטים בביצוע ללקוחות פנים ארגוניים הם נקודות מפתח במיצוב של מערכות מידע כשותף אמיתי וכגוף שירותי אשר תורם באופן ישיר להצלחת הארגון. שיקוף המדיניות באמצעות מודל של PPM- Project & Portfolio Management הכולל תועלות וסיכונים היא דרך להציג ולשתף את הלקוחות בסדרי העדיפויות מנקודת ראות הוליסטית ואחידה, כמו גם מאפשרת השוואה מול "פורטפוליו של השוק", כלומר השקעות מקובלות באותה תעשייה בה הארגון נמצא.

במקביל יש צורך לבנות תהליך ארגוני תומך, הכולל ועדת היגוי האחראית על פורטפוליו הפרויקטים ומהלך
של שווק פנימי במטות החטיבות השונות כדי להגיע להפנמת ולשיתוף בתהליך של כל המנהלי. מאפייני פורטפוליו הפרויקטים במערכות מידע צריכים להתאים לאסטרטגיה, למבנה הארגוני, לתרבות הארגונית, לתקציב והמשאבים הקיימים (כולל כישורים) בארגון.

מערכות מידע בארגון

אגף מערכות מידע בארגון גדול הינו בית תוכנה האמון על תקציבי פיתוח בסדרי גודל של עשרות
מיליוני דולרים בשנה. על רקע זה, הצורך של מנהלת האגף בהטמעת סטנדרטים מקובלים של IT governance והתייחסות להשקעה במערכות המידע כאל "תיק נושא תשואה וסיכון". הינו ברור מאליו. בנוסף, הלקוחות של מערכות מידע הינן החטיבות של ארגון שלא תמיד קושרות באופן ישיר הצלחה כוללת עם פרויקטי מערכות ולכן לא מקצות לנושא את המשאבים המתאימים ביותר מצידן. קשירה מוקדמת של יעדים עסקיים עם פרויקטי מערכות מידע תביא לתשומת לב רבה יותר שלהן לנושא ובסופו של דבר למצב של תלות הדדית והצלחה משותפת.

שלב 1 : הקמת מפת דרכים רב שנתית

מומלץ להתאים את פרויקטי מערכות המידע ליעדים של הארגון כמו גם לסטנדרטים
עולמיים הקיימים בתעשייה ובארגונים רלוונטיים. הקמה של "מפת הדרכים" רב שנתית תחת אילוצים של סדרי קדימויות ותקציב באה כדי לענות על צורך הזה .בבסיס מפת הדרכים עומדת החלוקה של פעילות הארגון לאזורי פעילות עיקריים :

ניהול המוצר – הגדרת המוצרים והמדיניות למכירה ללקוחות דרך כל ערוצי המכירה, כולל חוקי הזכאות (לאיזה סגמנט לקוחות, ערוץ מכירה וכ"ו המוצר מיועד) חוקי חוזים (פקיעת תוקף, אפשרות להעלאת מחירים וכ"ו), פרמטרים ברי שינוי (אילו פרמטרים נציג השירות בתנאים מסוימים יכול לשנות, לדוגמא: אחוז הנחה), ידע (תסריטי שיחה, ספר הפעלה וכ"ו), יעדים למוצר, לדוגמא מחזור מכירות שנתי מתוכנן וכו'.
ניהול קשרי לקוחות – טיפול במחזור חיים של לקוח, שמירה ואחזור מידע על הלקוח, ניהול ערוצי המכירה, סיגמטציה (פרופיל, שימוש, מגעים), מבצעי מכירה ועוד.
איכות השירות – תפיסה כוללת של ניהול השירות ללקוח, ניהול תלונות, ניהול סקרים ומשובים, הקלטות של שיחות, ניהול סקרי שירות מובנים ועוד.
ניהול ההזמנה – בניית הצעת מחיר, קבלת הזמנה, חישוב עמלות סוכנים, הפעלה ברשת, רישום בקופה וכו'.
ניהול שרשרת הספקה – ניהול מחזור החיים של שרשרת האספקה, הכולל תכנון הביקושים, רכש, ניהול הזמנות, ניהול המחסן ואספקה וכו'.
ניהול הכספים – ניהול התקבולים מלקוחות, תשלומים לספקים, ניהול תזרימי מזומנים, תכנון תקציב, תמחיר, ספר חברה ועוד.
ניהול משאבי הארגון – ניהול מחסן הנתונים המרכזי, מערכות משאבי האנוש, מערכות אבטחת הכנסה ועוד.

בכל קטגוריה יש צורך לבחון את המערכות הקיימות מול היעדים העיסקיים של הארגון, פער זה, אם קיים, מגושר על ידי תוכנית הסבה רב שנתית בשלבים הקרויה בשם "מפת הדרכים". בכל אזור פעילות מפת הדרכים מתארת אילו פרויקטים צריכים להתבצע על מנת להגיע לארכיטקטורת היעד. פרויקטי מפת הדרכים מרוכזים לטבלה מסכמת אשר מכילה את הסיכונים המשוערים של כל פרויקט, תשואה צפויה, , תקציב נדרש, תלויות ותאריך לביצוע.

מגמות מיקור החוץ בישראל 2009

2009-05-22T23:31:00.000-07:00

תחום מיקור החוץ היה בין התחומים הבודדים שעלו, גם אם במעט, בשנה האחרונה. שוק זה גדל מ-405 מיליון דולר בשנת 2007 ל-417 מיליון דולר ב- 2008. אין ספק כי מדובר בשוק יציב ובשל ללא שינויים או תנודות דרמטיות. עלייה זו ניתן לייחס בעיקר להרחבת תכולת חוזי מיקור החוץ אצל הלקוחות הקיימים וגם ל-2 העסקאות הגדולות של השנה: משרד המשפטים וטאבו, שתיהן חברות השייכות למגזר הציבורי. נראה כי מיקור החוץ מעורר עניין עיקרי דווקא במגזר זה בשל מחסור חמור בתקנים.

האטה במגזר הפרטי
במגזר הפרטי ישנה רגיעה מסוימת בתחום זה ונראה כי יש ירידה משמעותית ב מספר העסקאות החדשות, ובתכולתן, הן נעשות בתחומים נישתיים ספציפיים ולא עוברות את 3-5 השנים לחוזה. ירידה זו ניתן להסביר על ידי כך שה-hype סביב מיקור החוץ נרגע זה מכבר, לקוחות הבינו את היתרונות והחסרונות של outsourcing ולא ממהרים להוציא את אופרציות המחשוב לספק חיצוני אלא אחרי בדיקות כדאיות ארוכות ומורכבות. לקוחות גם מבינים שמיקור חוץ לאו דווקא חוסך לארגון עשרות אחוזים מהתקציב אלא לעיתים יכול לעלות אף יותר בשל עלויות בחירה והערכת ספק מתאים, עלויות משפטיות ועוד.

Backsourcing
יחד עם זאת, חשוב לציין, כי לקוחות רבים מרוצים ממיקור החוץ, רואים בספקיהם שותפים עסקיים לטווח ארוך ומדווחים על עלייה ביוזמות הקשורות לליבה העסקית של הארגון. לעומת מקרי חזרת פעילות מיקור החוץ לתוך הבית בעולם, אין אנו עדים למגמת הbacksourcing בישראל. הדבר יכול להצביע על שתי הנחות קצת סותרות:

1. לקוחות מיקור חוץ בארץ מרוצים מהחוזים ואינם מעוניינים לבטלם – לבצע backsourcing
2. קשה מאוד לבטל עסקאות קיימות של מיקור חוץ – לקוח מפתח תלות בספק, מאבד מומחיות פנימית ולא יכול להמשיך לנהל אופרצית IT בעצמו ללא עזרה חיצונית

גם תקופה קשה של מיתון לא השפיעה באופן דרמטי על שוק מיקור החוץ בישראל. לקוחות בוחנים בזהירות את האפשרות ל- outsourcing, ומפחדים היום פי כמה לעשות שינוי או פעולה לא נכונה. יחד עם זאת, רוב הארגונים עסוקים היום בהתייעלות וקיצוץ עלויות ה-IT איפה שרק ניתן. זה מביא ארגונים לבחון את מחשוב הענן, מה שאנחנו ב STKI מאמינים כי יירש את מקומו של מיקור החוץ המסורתי.

Cloud Computing.
הרעיון של Cloud Computing בעצם אינו חדש, כבר לפני מספר שנים השתרש המושג utility computing , ולפני מספר עשורים ארגונים נהגו להשתמש בלשכת השירות לשירותי מחשוב, על פי מודל של "שלם לפי שימוש". במודל של cloud computing בעולם התוכנה - הרעיון הוא שהפלטפורמה והתשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח .מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפי המודל של תשתיות בענן ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2). חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV שונות על גבי פלטפורמה חדשה – Force.com
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות ברכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה מחוץ לארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. לדוגמה, שחקנים וירטואליים ירכשו משאבים בענן ויציעו ערך מוסף לשירותים של היום.

פרויקטי מובייל - יש ROI!

2009-05-12T22:36:00.000-07:00

במפגש שולחן עגול שערכתי לאחרונה בנושא Mobile Enterprise, עלה סיפור לקוח מעניין, אשר מראה, בתקופה לא פשוטה זו, ROI מיידי מפרויקט המובייל לטכנאי השטח בחברה.

טנכאי שטח, ללקוחות פרטיים, עובדים עם PDAs המתממשקים ישירות למערכות ארגוניות. טכנאי יכול לדווח בזמן אמת מהשטח דרך ממשקים למערכת CRM, שהוא בדרך ללקוח, לעדכן שהוא כבר הגיע אליו, איזו עבודה התבצעה אצל הלקוח וכ"ד. נציגי השירות רואים דרך CRM היכן נמצא הטנכאי וכמה זמן ייקח לו להגיע ללקוח הבא. ניתן לראות את המיקום המדויק של הטכנאי. למרות שבחרו לא ליישם את זיהוי המיקום מבוסס רשת סלולרית - טכנאים מאוד חששו מאפשרות זו, וגם זה דרש עלויות נוספות.

לטכנאים יש גם אפליקציות נוספות העוזרות לעבודתם בשטח; הם מעדכנים מלאים חסרים מטלפונים חכמים (*smartphones) ישירות את מערכת SAP הארגונית. אם בזמנו טכנאי היה חייב לגשת למחסן האיזורי על מנת לדווח על חוסרים ולקבל ציוד חדש - הרי שהיום הוא יכול לקבל את הציוד החסר בסניף דואר הקרוב. פרויקט חסך לארגון תחזוקה יקרה של מחסנים איזוריים, גם אם עכשיו התווספו עלויות של הדואר. טכנאים התרגלו מאוד למכשירים, לא רואים את עצמם עובדים בדרך אחרת, אם מכשיר סלולרי תקול, מכשיר חלופי נשלח תוך כמה שעות לטנכאי, ומגדירים מיידית לו את המשתמש בכלים מרחוק.

* Smartphone – טלפון שמבוסס מערכת הפעלה עם מעבד חזק, זיכרון, מסך ידידותי; ניתן לפתח והתקין עליו יישומים שונים. מדובר בהתפתחות מ"ה טלפוניות מסימביאן של נוקיה (symbian) ועד ל-android של גוגל.

טוויטר ישיר לאנליסטים

2009-04-24T23:56:00.000-07:00

לא מעט נכתב על טוויטר - Twitter - מערכת מיקרובלוג שעוזרת לעקוב אחרי החדשות באופן מהיר ויעיל. כל tweet יכול להכיל עד 140 תווים מה שגורם לכותב להיות ממוקד ולהגיע לליבו של העניין בכל עדכון.המשתמשים מעדכנים את הרשת החברתית שלהם במה הם עושים, חושבים, רואים בכל רגע נתון. העלאת פוסט (tweet) יכולה להתבצע מחשבון הטוויטר באתר, ממחשב כף יד, טלפון סלולרי, פייסבוק ועוד. לכתבה הקודמת שלי בנושא לחץ כאן.

לנוחיותכם אני מצרפת כאן רשימה מסודרת של טוויטרים של אנליסטים המובילים בעולם, ושימי לב גם STKI על המפה!

מהו מפגש שולחן עגול?

2009-04-21T05:13:00.000-07:00

"שולחן עגול" מפגיש אנשי מקצוע רלוונטיים ממספר ארגונים לדיון סביב נושא משותף ומהווה פורום להחלפת רעיונות ודעות. במפגש משתתפים נציגי 10-20 ארגוני משתמשים בלבד (אינו פתוח בפני ספקים, יועצים ואינטגרטורים). השתתפות בו מותנית בהרשמה מראש ומוגבלת לשני נציגים בלבד מכל ארגון בשל מחסור במקום.
אנא חזרו אליי או אל אתי: 09-7907000 שלוחה 100 או שמרית: שלוחה 110 במידה ואתם\ן מעוניינים להירשם.

איפה ומתי?

המפגשים יערכו בתאריכים הנקובים במשרדי STKI במשרדנו שבמושב בני ציון בין השעות 09:30-13:00

שמירה על קשר והמשך הדיון און-ליין:

כדי לשמור על פרטיות המשתתפים, פתחנו קבוצות דיון פרטיות בפורום מיוחד באתר Docs & Talks. הקבוצה סגורה לארגוני משתמשים שהנם לקוחות STKI בלבד, ומהווה פלטפורמה להמשך החלפת רעיונות ע"י המשתתפים, דרך לשמירה על קשר בנושא זה, וצפייה במסמכים רלוונטיים כגון סיכום הדיון ומחקרים נוספים.
בפורום יוצג עותק של סיכום המפגש ולחברי הפורום תינתן במה להמשך שיתופי המידע ביניהם. לפורום לא יורשו להכנס נציגי ספקים או יועצים ופרטי הדיון יישארו במסגרת האתר בלבד.
להלן קישורים לקבוצות הדיון של המפגשים:
מפגש Mobile Enterprise (06.05.09)
מפגש ניהול מרכזי שירות פנימיים – Service Desk (31.05.09)

השולחנות העגולים הקרובים בתחומים שלי

2009-04-21T05:09:00.000-07:00

"גל" חדש של שולחנות עגולים מתוכננים ב STKI (רשימה מלאה של כל המפגשים - תוכלו לראות באתר שלנו כאן). המפגשים שאני מתכננת לזמן הקרוב יהיו בנושא Mobile, Help Desk. מפגשי שולחן עגול מיועדים רק לארגוני משתמשים, ורק ללקוחות STKI. הנה קצת מידע על המפגשים שאערוך:

מפגש ראשון: יום רביעי, 06.05.09– Mobile Enterprise - הזדמנויות עסקיות חדשות בעקבות התפתחות הסלולר

תחום היישומים האפליקטיביים לטלפונים הניידים התפתח מאוד בשנים האחרונות, הטכנולוגיה הבשילה והיא מציעה כיום מגוון פתרונות הן עבור אנשי שטח ועובדים פנימיים והן עבור הלקוחות הסופיים של הארגונים. מטרת שולחן עגול זה היא לחשוף best practices של פרויקטי שימוש בטלפונים סלולריים להתייעלות פנים ארגונית, לבניית מודלים עסקיים חדשים, החלפת מידע לגבי פתרונות מובילים, ומגמות עתידיות (האם עולם הסלולר יפנה לאפליקציות client, שירותי וידאו?)
להלן חלק מהשאלות אותן נעלה בדיון (ייתכן כי לא נגיע לכולן במפגש זה):

1. פתרון לשירות עצמי ללקוח סופי - ניהול חשבון אישי ממכשירים ניידים, שימוש במכשירים אלה בתור ארנק נייד – יכולת לסמן את מוצרי החנות לפי הברקוד המותקן עליהם ולשלם עם טלפון נייד בקופה. רכישת כרטיסי טיסה, תיאטרון, קולנוע וחניה דרך הסלולר וגם הזמנת תור לרופא עם קבלת תוצאות הבדיקות לנייד של הלקוח:

· Mobile Banking - האם ניתן כבר היום לבצע טרנזקציות בנקאיות דרך הניידים : בדיקת מצב התנועות בחשבון והחיובים בכרטיס האשראי, משיכה מפיקדון, הזמנת פנקסי צ'קים והעברת כספים לחשבון אחר. דגשים הן מבחינת יכולות טכנולוגיות והן מבחינה רגולטורית.
· פתרונות למעקב אחר המסחר בניירות הערך בטלפונים סלולריים: קבלת נתונים וחדשות בזמן אמת, התראות לפי בקשה, מצב תיק המניות הווירטואלי, קניה ומכירה של ני"ע.
· כרטיסי אשראי – האם חברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע ללקוחות בעתיד הקרוב, דרך הניידים, הנחות רלוונטיות לפי קרבת הלקוח לחנות, חניון או בית קולנוע ספציפי?
· משרדים ממשלתיים, קופ"ח, דואר וכ"ו – האם נבחן מתן שירותים לקהל רחב דרך הטלפונים הסלולריים?

2. פתרון לאנשי שטח/ עובדים פנימיים- פתרון אפליקטיבי לניידים עבור טכנאים, פרמדיקים, אנשי מכירות, וכ"ד אינו חדש, אבל קלות השימוש, זמינות, חיבור תמידי לאינטרנט וGPS עוזרים לארגונים לבחור בניידים כפתרון המוביל לאנשי השטח:
· האם ישנם ניסיונות מוצלחים לעבודת אנשי שטח עם טלפונים ניידים: קבלת סידור עבודה, התראות, הודעות מהמוקד, ועדכון ביצוע משימות בזמן אמת? האם נעשה שימוש במערכת GPS לצורך שינוע אנשי שטח?
· האם יש דוגמאות להפיכת טכנאים בשטח לאנשי מכירות בעקבות לאינטגרציית הניידים למערכות ארגוניות בזמן אמת?
· האם אינטגרציה בין טלפונים סלולריים לבין מערכות ארגוניות מאפשרת בקרה בזמן אמת - כמה זמן לקח לטכנאי להגיע ללקוח/ לטפל בתקלה, כמה כסף הכניס/ חסך לארגון, בחינת יעילותו של עובד ספציפי לעומת חבריו לצוות וכ"ד.

לחץ כאן להצטרף לקבוצת דיון של מפגש זה.

Dashboard for IT

2009-04-19T02:08:00.000-07:00

בתקופה האחרונה נתקלתי בהתבלטות דומה אצל מספר לקוחותינו – ארגוני IT גדולים בישראל. מחד ארגוני IT מרגישים שהינם חייבים עתה להדק את הקשר ואת תרומתם לביזנס ולשם כך הינם מחפשים כלים שיעזרו להם לנהל בצורה טובה ויעילה יותר את מערך ה-IT; מאידך הינם סובלים מקיצוץ תקציבים חמור ללא יכולת להשקיע בכלי ניהול מתוחכמים.

נראה שמעט מאוד ארגונים יכולים להרשות לעצמם בתקופה זו רכישת פתרון מלא לניהול פנימי. רוב הארגונים מוותרים על החלום לקבל בפתרון אחד "ERP ל-IT" ופונים לפתח פתרונות מקומיים אשר מצטרפים בתורם לגיבוב אינסופי של מערכות לניהול IT או מחפשים פתרון קטן ולא יקר שיוכל להקל להם בניהול IT. ארגוני IT מנסים להמשיך לעבוד עם הכלים שכבר הוטמעו ולא להחליפם, לפחות לא כרגע. לרוב הארגונים יש פתרונות לניהול פרויקטים - MS Project, PS Next, Primavera, שם נבנים גנטים לפרויקטי ונעשה מעקב אחרי אבני הדרך; ניהול תקציבים לרוב מנוהל בעזרת ה-ERP הארגוני, דוחות נעשים באופן ידני בעזרת הכלים שהוזכרו לעיל יחד עם אקסלים וPPT.

כלים שהכי חסרים (או אינם נמצאים כלל) הם פתרונות לניהול הדרישות, הקצאת המשאבים פרויקטילי ובעיקר Dashboard אמין למנמ"ר. חשוב לציין, כי גם אם אני נגד הוספת עוד מערכת לפאזל המורכב דיו של מערכת IT, נראה כי לפעמים dashboard פשוט, אשר מסוגל להציף את כל המידע בצורה ברורה ושקופה לכל מנהלים יכול לפתור הרבה כאב ראש ולתרום לקבלת החלטות בנוגע להשקעות IT

ניהול תקציבי IT - מתחילים מחדש

2009-03-31T07:02:00.000-07:00

בעקבות למשבר הכלכלי החריף שאנו חווים היום, הצטמצם שוק ה-IT בישראל ביותר מ-12% בשנת 2009. קיצוץ כל-כך משמעותי בתקציבי ה-IT החזיר את תזרים המזומנים להיות הפרמטר החשוב ביותר בדוחות הכספיים של חברות והוביל למשבר ההוצאות ההשקעה – CAPEX.

Capex – סעיף תקציבי להוצאת IT מסוג השקעה. המוצר פיזי שנרכש הופך להיות חלק מנכסי הארגון – כמו בניינים, מגרשים וכד'. צורת רישום חשבונאית זו מאפשרת לארגונים להפחית את ההוצאה המיועדת להשקעה על פני שנים (בעזרת פחת חשבונאי). תקציב זה מיועד לרכישת חומרה/תוכנה חדשים, חידוש טכנולוגי.

Opex - סעיף תקציבי להוצאות שוטפות של IT, הוצאה מיועדות לתפעול השוטף של יחידת IT. הוצאה כספית לפעילות היומיומית של IT, שדרוגי מערכות, תחזוקה שוטפת וכ"ד.

בנוסף, קיצוץ בעלויות ה-IT העלה את הצורך למעבר מהכנת תקציב החדש לפי סעיפי CAPEX ו –OPEX ו- Zero-based budgeting זאת אומרת הכנת התקציב מ"אפס". מדובר בראייה חדשה על בניית התקציבים – כל הוצאה, כולל הוצאות שכבר התחייבנו בשנה הקודמת, צריכה לעבור הערכה מחודשת והצדקה עסקית.

ולסיום קיצוץ בעלויות ה-IT החריף את הצורך של IT להמיר את הוצאות התקציב ה- Non-discretionary להוצאות Discretionary.

Non-discretionary – חלק מהתקציב, אשר לא ניתן לשיקול דעת – כלומר יש עליו התחייבות מראש. הוצאה שהועדה כולה עוד לפני תחילת השנה התקציבית. הוצאה כספית שאין כל גמישות לגביה, כאשר יש דברים להתחייבות מראש:
- תחזוקה שוטפת של נכסי IT, רישיונות של חומרה / תוכנה
- משכורות צוות IT / עובדים חיצוניים עם חוזי העסקה לשנה
- פרויקטים שחייבים לבצע לאחר סוף החיים של מערכות
- שדרוג מערכות קיימות ועוד

Discretionary – חלק מתוך התקציב הניתן לשיקול דעת. חלק מתזרים מזומנים, אשר נותר פנוי לאחר הוצאת ה-non-discretionary. הוצאה כספית המיועדת לרכישת נכסים – חומרה/תוכנה, צמיחה עסקית, וחדשנות של IT:
- פרויקטים אסטרטגיים, המאפשרים כניסה לשווקים/מוצרים או שירותים חדשים ומגדילים את היתרון התחרותי של הארגון
- פרויקטים הגורמים להתייעלות ארגונית: שיפור פרודוקטיביות / שביעות רצון לקוחות, הורדת עלויות וכ"ד.
בגלל אותן ההוצאות ה-Non-Discretionary נהוג לדמות את IT ל"קופסא השחורה". מדובר על אותן 60% מעלויות החבויות שכבר התחייבנו לגביהן עוד לפני ששנת תקציב החדשה החלה ולא מאפשרים לארגון שום זריזות וגמישות עסקית (Agility).

איך מגדילים את הוצאות ה-Discretionary? על ידי העסקת עובדי השמה (ללא חוזים רב שנתיים), מודלים שונים לתשלום, דוגמת: שלם-לפי- צריכה או מחשוב הענן וכמובן על ידי השקעה בפרויקטי שמגדילים את צמיחה ארגונית. לצערי

תודה ל-1200 האורחים שהגיעו לכנס השנתי של STKI!

2009-03-29T01:45:00.000-07:00

תודה על ההשתתפות, הפידבקים, ובעיקר על העזרה הרבה שלכם בעריכת המחקרים לקראת הכנס! לצפייה במצגת שהעברתי בכנס ישנן כמה אופציות:

לצפייה במצגת (ללא הורדה): 2 אפשרויות

1. באתר slideshare:

א. הגרסה הקצרה - גרסת מצגת בכנס -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governance-office-of-the-cio-short-version-galit-stki-summit-2009

ב. הגרסה המלאה - גרסה מודפסת -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governanceoffice-of-the-cio-trends-stki-summit-2009

2. באתר Scribd

http://www.scribd.com/doc/13746532/IT-Governance-Office-of-the-CIO-IT-trends-2009?secret_password=1mpujivmidywzc4x2jaa

לצפייה והורדת המצגת - ללקוחות STKI - הצטרפו לקבוצה שלנו באתר: http://www.docsntalks.com/

איך זה עובד? נכנסים, נרשמים, מקבלים במייל אישור עם ססמה, ואז ניתן לצפות ולהוריד מצגות, לשוחח בפורומים עם לקוחות אחרים, וגם לראות חומרים נוספים כמו מועדי שולחנות עגולים ואירועים נוספים.

ומי שמעוניין לראות קצת תמונות של האירוע:http://picasaweb.google.com/jimmyschwarzkopf/STKISUMMIT2009#

מקווה שנהניתם מהאירוע (לפחות כמונו) נתראה באירועים הבאים ובשולחנות העגולים

גלית

STKI's new collaboration and archive tool.

2009-03-25T01:41:00.001-07:00

STKI is using "docsNtalks" as a collaboration network and online archive for documents and presentations from conferences as well as a tool for ongoing projects such as weekly seminars, group meetings, think-tanks and "roundtables".

IT trends 2009

2009-03-19T02:49:00.000-07:00

זהו אינו מיתון זוהי רעידת אדמה, החלפת מודלים עסקיים, ובמילים אחרות: Restart. על פי תוצאות מחקר STKI השנתי בקרב ארגוני IT מובילים בשוק הישראלי, שוק המחשוב צפוי להתכווץ משמעותית בשנת 2009 לעומת 2008 בסדר גודל של 13% ויעמוד על כ-4 מיליארד $ לעומת 4.7 מיליארד $ ב-2008. הקיצוץ התקציבי והאווירה הכלכלית גורמת למנמ"רים לשנות מיקוד, כאשר המיקוד העיקרי במהלך 2009 יהיה "לעשות סדר פסח" בנכסי ה-IT.

במיתון הקודם, בין השנים 2001-2003, המיתון היה תחום בתוך גבולות תחום מערכות המידע, בתקופה זו ראינו ירידה של 40% בהוצאות המחשוב. עם היציאה מהמיתון, בין השנים 2004-2008 הייתה עלייה דרסטית של 70% בהוצאות המחשוב בישראל. בזמן עלייה זו, התרחשו רכישות ומיזוגים משמעותיים של חברות גדולות בשוק ה-IT מה שהביא ל-5 חברות ענק בשוק ה-IT בישראל שמכתיבות את הלך הרוח בתחום.

לאור רעידת האדמה אותה אנו חווים כיום, ארגונים הקפיאו פרויקטים, עצרו רכש של חומרה וחבילות תוכנה, וכיום שוקלים מחדש את מערך יחידות ה-IT.
אחת מהבעיות מולן ארגונים ניצבים כיום החלו עוד ב'עידן השפע' והיא רמת ניצול נמוכה של משאבי המחשוב (הן חומרה והן אפליקציות - עודף רישיונות תוכנה שאינן מנוצלות או כפילות של כלים שונים למטרות דומות). המשבר גורם למנהלים להתייחס ליחידות IT כשם שמהנדסי ייצור מתייחסים למשאבי ייצור – דרישה להגיע לניצולת בתהליכי הייצור של 90% ויותר.

שוק החומרה בישראל:

בתחום החומרה המגמות הבולטות הן: סטנדרטיזציה וקונסולידציה של ספקים וכלים. בתחום השרתים הסטנדרטיים אנו צופים לירידת ערך שוק דרמטית הרבה יותר מהירידה הכללית של השוק בסדר גודל של כ-30%, וזאת מכיוון שנכון להיום בתחום זה קיים תת-ניצול משמעותי של משאבים. שרתים רבים עובדים בארגון בניצולת בזמן השיא של 40% ופחות. משמעות הדבר היא שאם חברה השקיעה במשך 4 השנים האחרונות 100 מיליון ₪ בשרתים, זה אומר שרק פחות מ 40 מיליון ₪ מנוצלים.
עם זאת, בתחום זה ישנה מצוקה של כוח אדם: ע"פ תוצאות מחקר STKI, חבר אחד בצוות מחשוב מטפל ב-100 שרתי windows (לעומת 90 שרתים בשנה שעברה).

בתחום האחסון ישנה מגמה בולטת כבר מספר שנים של גידול עצום בשטחי האחסון מצד אחד, ומצד שני ירידה בעלות ממוצעת ליחידת אחסון בקצב של כ-35% בשנה. זוהי מגמה "טיפוסית" של השנים האחרונות. המשבר משפיע כקטליזאטור בתחום זה, כבר עתה אנו חשים בירידת מחירים מוגברת שייתכן שתוצאתה תהיה האצת קצב הירידה בעלות (לשם המחשה, במיתון הקודם בשנת 2002 ירדו המחירים בקצב של כ-50% בשנה אחת, השנה ייתכן שעוד נעבור רמות אלה). עקב צריכה גבוהה יותר של אחסון, ב-STKI צופים ששוק זה בסה"כ לא יצנח בצורה דרמטית (ירידה של 5%). כמו כן, קיים מחסור חריף בכ"א מיומן ובהקצאת תקנים בארגון לתחום האחסון. כתוצאה מכך, היו גם בשנת 2008 תקלות IT מערכתיות שקשורות לסביבת האחסון.
בתחום תחנות הקצה (מחשבים שולחניים וניידים), התקשורת והמדפסות תהיה ירידה של כ-20-25%. בהתייחס לתחום התקשורת הארגונית, השנה ראינו המשך במגמת ההתכנסות בין פלטפורמות תשתית התקשורת לבין שירותי הערך המוסף שהן מספקות. מתגי התקשורת ממשיכים להוסיף לעצמם "שכל ארגוני" כמו יכולות ניהול וניטור מורכבות יותר, יכולות שונות של אבטחת מידע ויכולות עבודה בתצורה וירטואלית על בסיס שיתופי פעולה מסקרים בין יצרני תקשורת כמו סיסקו, ג'וניפר HP ואחרים עם VMWARE ו MICROSOFT.

בתחום הטלפוניה הארגונית אפשר לראות המשך למגמת המעבר לתשתית ארגונית מבוססת IP. מגמה זו בולטת במיוחד בשני מצבים עיקרים: מעבר של הארגון למשרדים חדשים או עקב בעיות תפקוד במרכזיות המסורתיות. תחום נוסף שבולט בתחום התקשורת הפנים ארגונית הוא שילוב של פלטפורמות תקשורת אחודה (Unified Communication) ככלי עבודה ארגוני לכל דבר.

עולם ה IT הירוק המשיך לקבל חשיפה גדולה בישראל, אם כי לא הדאגה לגורל כדור הארץ היא זו שמטרידה את רוב הארגונים בארץ אלא הרצון להתייעל ולחסוך. המיתון והצורך הארגוני לחסוך בעלויות הביא לעליה בביקוש לפתרונות חסכוניים הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה. רמת המודעות בישראל לטרנד הירוק גבוהה מבעבר, אולם יש תחושה שהעלאת נושא זה כקונספט מתקדם מיצתה את עצמה. מנהלי התשתיות בישראל מכירים מצוין את קשת האפשרויות הירוקות לחיסכון וחלק מהארגונים אף מדווחים על אינפלציה מסוימת בגישת הספקים לתחום והפיכתו למקדם מכירות: "היום כל פיתרון חדש נמכר תחת כותרת ירוקה".

שוק התוכנה:
שוק התוכנה צפוי לרדת ב12% ב 2009 לעומת 2008. אחת מהבעיות הגדולות בתחום זה הנה עודף רישיונות שקיים כיום בקרב ארגונים, עליהן ארגונים משלמים אחוזי תחזוקה גבוהים, ולעתים גם לתוכנות בהן אינם משתמשים / עושים שימוש מוגבל ביותר. מגמה נוספת מעניינת בתחום הנה הסתכלות גם על תוכנות קוד פתוח (דבר עדיין די נדיר בארגוני enterprises בישראל), אך בשוק הישראלי הסתכלות זו תהיה מוגבלת בתחילה לתחומים ספציפיים.
שוק תוכנות התשתית (מערכות הפעלה, מסדי נתונים וכד') יקטן ב-16%, תחום כלי ניהול IT (מערכות שו"ב, HELP DESK, וכלי ניהול IT, ואבטחת מידע) יירד בכ-10% אך 2009 תהווה שנת הכנה לקראת השקעה מוגברת בתחום זה בשנים הבאות, כי באמצעות השקעה בתחום זה ניתן לבצע את אותו "סדר פסח" אותו ארגונים צריכים לעשות במערך ה-IT.
תחום התוכנות הארגוניות (הכולל ERP, CRM, ניהול ידע) צפוי לרדת בכ-20% ברמות שונות (לדוגמה, דווקא שוק ה-CRM צפוי לשמור על יציבות), הפרויקטים "המועדפים" אליהם ארגונים ייכנסו הנם קטנים, ממוקדים, קצרים (עד שנה) בעלי סיכון נמוך והחזר השקעה מהיר (כמה חודשים). כמו כן, ארגונים מציינים כי חיזוק יכולות SELF SERVICE וריבוי ערוצים (WEB, MOBILE, קיוסקים וכד') הנם פרויקטים אסטרטגיים אשר מונעים הן מרצון לחיסכון עלויות במוקדי המכירה והשירות (עלות שיחה עם מוקדן: 5$ בממוצע, עלות אינטראקציה ב-IVR: 1$, ואילו עלות אינטראקציה בשירות עצמי באתר האינטרנט: כ-20 סנט), והן מרצון למקסם ערך השירות ללקוח (מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי שילוב אפקטיבי של יכולת שירות עצמי מעלים את רמת שביעות הרצון של הלקוח).

בעולם כלי אבטחת המידע וניהול הסיכונים בארגון, בניגוד למגמה הרווחת בשאר עולם מערכות המידע, ממשיכה הצמיחה אם כי בקצב נמוך בהשוואה לשנה הקודמת. בחלוקה בין שני תתי התחומים (GRC ואבטחת מידע)ניתן לראות כי הוצאות בגין GRC צפויות לעלות גם השנה ואילו התקציב המוקצה לתת-התחום אבטחת המידע צפוי להישאר ברמה דומה לזו שהייתה בשנה הקודמת ואף קצת לרדת במקצת. רוב פרויקטי המחשוב מחייבים תשומות אבטחתיות כחלק אינטגרלי מהפרויקט ולכן עיקר הקיצוץ השנה נובע מעצירה כללית של פרויקטים ארגוניים בעקבות המצב הקשה.

שוק השירותים:
שוק השירותים צפוי לרדת ב-8% (ירידה מתונה יחסית לתחומים אחרים בגלל שפרויקטים שכבר נמצאים באמצע דרכם לרוב אינם נעצרים, מה שימשיך "להזין" שוק זה גם ב-2009). בתוך שוק השירותים, תחום מיקור החוץ לא צפוי להשתנות מבחינת מחזור ההוצאות בגלל אופי ההתקשרויות (ארוכות טווח, למס' שנים). אולם במהלך 2008 ראינו ירידה משמעותית במס' עסקאות מיקור חוץ חדשות (מלבד עסקה גדולה אחת במגזר הממשלתי) וכן בתכולה וגודל החוזה. חשוב לציין שבישראל אין אנו עדים לתופעת ה – BACKSOURCING (החזרת פעילויות ה-IT ממיקור החוץ חזרה לארגון) שרווחת בחו"ל. התחום העיקרי שנפגע הנו תחום עובדי ההשמה: ירידה של 30%. עיקר הקיצוץ בתחום זה מגיע מהורדת התעריפים ובשעות העבודה של האנשים המועסקים כעובדי השמה. כפי שהובטח, עובדי ההשמה אכן אפשרו גמישות רבה לארגון בזמנים בהם פעילותו קטנה בצורה משמעותית.

לעומת זאת, ישנם תחומים שצפויים לצמוח משמעותית כתוצאה ממשבר זה: תחום ניהול הסיכונים, אליו רוב החברות התייחסו עד כה כ"פרויקט חובה" על מנת לעמוד בדרישות הרגולטור, וכפרויקט חד-פעמי שאינו אסטרטגי לארגון. כיום, לאור המשבר העמוק, אפליקציות המאפשרות ניהול סיכונים כלל-ארגוניים הופך להיות שירות מרכזי אותו ה-IT יידרש לספק לארגון במהלך 2009-2010. לפיכך, שוק פרויקטי ניהול סיכונים בישראל במהלך 2009 צפוי לזנק ב-43% לעומת 2009.
באשר לספקי שירותים, כיום ארגונים בוחנים אותם על פי רמת ועומק מומחיותם בתחומים ספציפיים (לדוגמה, בתחום ה BI ארגונים בוחנים עד כמה לחברה יש ניסיון בתחום הספציפי, מה שהרבה יותר חשוב מגודל החברה ומגוון התמחויותיה), לארגונים חשוב יותר ויותר בימים אלה שלחברות יהיה מרכז מצויינות בתחום הרלוונטי.
נושאים אלה יידונו בכנס השנתי של STKI, ובו STKI תחשוף את תוצאות המחקר השנתי, דירוגי חברות בישראל ומגמות. הכנס ייערך ב 24.03.09. לפרטים: http://www.stki.info/index.php?page_id=9

Recommend the CUTTER SUMMIT

2009-03-17T00:18:00.000-07:00

כשאתם לא מול המחשב...

2009-03-16T08:31:00.000-07:00

תחום היישומים האפליקטיביים לטלפונים הניידים התפתח מאוד בשנים האחרונות, הטכנולוגיה הבשילה והיא מציעה כיום מגוון פתרונות הן עבור אנשי שטח ועובדים פנימיים והן עבור הלקוחות הסופיים של הארגונים:
1. פתרון לאנשי שטח/ עובדים פנימיים- פתרון אפליקטיבי לניידים עבור טכנאים, פרמדיקים, אנשי מכירות, וכ"ד אינו חדש, אבל קלות השימוש, זמינות, חיבור תמידי לאינטרנט וGPS עוזרים לארגונים לבחור בניידים כפתרון המוביל לאנשי השטח.

אנשי השטח מקבלים לטלפונים הניידים את סידור העבודה שלהם, התראות, והודעות מהמוקד. כאשר יצרון בולט נוסף הינו היכולת לעדכן בזמן אמת את ביצוע המשימות, ישירות למערכות הארגוניות. מערכת ה- GPS מקלה על המוקדים בשינוע אנשי השטח ומאפשרת לבצע בקרה באופן פשוט ונוח.
אפליקציות אלו מאפשרות לטכנאים בשטח אף להפוך לאנשי מכירות. טכנאי של הוט או בזק, שכבר נמצא אצל הלקוח בבית, יכול להציע ולמכור מוצרים ושירותי חברה נוספים במקום, ללא הפנייה לשירות לקוחות טלפוני (שכולנו כל-כך לא אוהבים בגין המתנות ארוכות ושירות לא רציף). אנשי השטח יוכלו לדווח על מכירה חדשה או לקוח פוטנציאלי דרך הניידים למערכות ארגוניות בזמן אמת. כך נשפר את הבקרה הארגונית: קלות השימוש וזמינותו של הטלפון הסלולרי יאפשר לארגון לדעת כמה זמן לקח לטכנאי להגיע ללקוח/ לטפל בתקלה, כמה כסף הכניס/ חסך לארגון, בחינת יעילותו של עובד ספציפי לעומת חבריו לצוות וכ"ד.
2. פתרון לשירות עצמי ללקוח סופי - ניהול חשבון אישי ממכשירים ניידים, שימוש במכשירים אלה בתור ארנק נייד – נוכל לסמן את מוצרי החנות לפי הברקוד המותקן עליהם ולשלם עם טלפון נייד בקופה. נרכוש כרטיסי טיסה, תיאטרון, קולנוע וחניה דרך הסלולר וגם נזמין תור לרופא שאחריו נקבל את תוצאות הבדיקות לנייד שלנו.

Mobile banking – ביצוע כל טרנזקציות בנקאיות דרך הניידים, אפליקציית mobile banking תאפשר לצרכן לבדוק בכל רגע את מצב התנועות בחשבון והחיובים בכרטיס האשראי, לבצע משיכה מפיקדון, הזמנת פנקסי צ'קים והעברת כספים לחשבון אחר. בעזרת פתרון זה ניתן לעקוב בקלות אחר המסחר בניירות הערך (לקבל נתונים וחדשות בזמן אמת, התראות לפי בקשה, מצב תיק המניות הווירטואלי) ולבצע קניה ומכירה של ני"ע גם כשאנחנו לא נמצאים מול המחשב.

כרטיסי אשראי – הטלפון הסלולרי תמיד איתנו, ובעזרת הטכנולוגיה המתפתחת של GPS ניתן לדעת בקלות את המיקום המדויק של הלקוח . כך שחברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע ללקוחות, דרך הניידים, הנחות רלוונטיות לפי קרבת הלקוח לחנות, חניון או בית קולנוע ספציפי (ולהפסיק עם שליחת חוברות עם הנחות בדואר שנזרקות לפח כמעט באופן אוטומטי.

משרדים ממשלתיים –אתרי האינטרנט של משרדים ממשלתיים כבר שודרגו וכולנו הרגשנו את שיפור השירות וקיצור זמני ההמתנה הלא הגיוניים כאשר בילינו בתורים לחידוש דרכון או שינוי כתובת מגורים. בשלב הבא, בעת רכישת רכב, נוכל לבצע בדיקה בזמן אמת האם הרכב משועבד, האם רשיונו בתוקף והאם מדווח כגנוב.

עלייה בשימוש בטלפונים הסלולריים החכמים ,פרסונליזציה וקלות החיבור לאינטרנט הופכים את המכשיר הסלולרי לממשק העיקרי דרכו נתחבר לרשת, אתרים מועדפים, ורשתות חברתיות. זמינות הטלפון הנייד הופכת אותו למכשיר המועדף לשמיעת המוזיקה, צפייה בטלוויזיה ושיחת ועידה עם חברים. אחוז המכירות של טלפונים החכמים (דוגמת: blackberry ו-iPhone) עולה למרות המיתון. הצרכנים של הטלפונים הללו הם גם העובדים בארגונכם, אשר יצפו בקרוב לקבל תמיכה מלאה של הארגון במכשירם וידרשו לקבל את רוב השירותים למכשירם הסלולרי. במיוחד בתקופת המשבר הכלכלי, בה ארגונים מחפשים להגדיל את הכנסותיהם ו/או לצמצם עלויות, בחינת יישומים אפליקטיביים עבוד הטלפונים הניידים חייבת להיות חלק מהאסטרטגיה הארגונית לשנה הקרובה.

New buzzword is in town - BRM: Business Relationship Management

2009-03-11T02:21:00.000-07:00

הפן האסטרטגי של ה-IT:
זמינות השירותים, ש-IT היה עסוק לספק בזמן לביזנס, כבר לא מספיק! השינוי האמיתי הינו להתייחס ל-IT כאל מנוע צמיחה, ומחולל שינוי אמיתי בארגון – business innovator engine. בעבר התייחסו אל IT כאל כלי תומך טכנולוגיה; היום IT לעיתים קרובות יוזם וגורם לשינוי החשיבה הארגונית. האתגר האמיתי להיות שחקן שווה גם בשווקים אגרסיביים ותחרותיים, במקום שהעומס השוטף מושך את IT למטה - לעבודות תחזוקתיות.
יש הבדל בין אם IT רואה את עצמו כספק השירותים של ארגון – מספק את השירותים לארגון על הצד הטוב ביותר לבין שותף עסקי מלא – מחליט יחד עם הארגון מה נכון וכדאי לעשות. IT צריך להוות מקור בלתי נפרד לחדשנות (innovation) הארגון. תמיכה טכנית, תחזוקה שוטפת או החלפת תשתיות לא מעניינים את הביזנס. כאשר ביזנס לא רואה ב-IT "קופסא שחורה" או תשתיות בלבד- מקום אליו זורמים כספים רק לא תמיד ברור למה בדיוק, אלא יודע לאן בדיוק הולכים המשאבים ונעזר ביכולת התיעדוף ובראייה כוללת של גוף Business Relationship Management (BRM), IT יעבור מ"חדר המחשבים" אל שולחן הדיונים האסטרטגי.

Business Relationship Management -BRM

מטרות ה-BRM:

אחת המטרת ה-BRM להוציא את IT מהתחום התחזוקתי האפור אל התחום החשיבתי יותר של חדשנות, יצירתיות, הבנה ושותפות לביזנס. גוף ה-BRM הולך להיות הגוף הכי משמעותי ב-IT. מצב זה יכול להתאפשר רק אם מנכ"ל החברה מבין את חשיבות ה-IT ואת תרומתו לתהליכים חדשניים וליתרונו התחרותי של הארגון.
BRM צריך לספק ערך לארגון גם על ידי איחוד רעיונות (חטיבה עסקית אחת רוצה לעשות מוצר א' וחטיבה אחרת מוצר ב' – נכון יותר מבחינת הארגון לעשות פרויקט משולב או מוצר תשתיתי חדש).
BRM צריך לדעת להראות את ההכנסה החיובית שכל חטיבה עסקית יצרה לארגון. בשוק התחרותי של היום גם אם אפשר לתת מענה לדרישה מהתחלה ועד הסוף תוך חצי שנה, הערך המוסף האמיתי נוצר כאשר IT מצליח לספק פתרון עסקי תוך חודש וחצי. לפי גישה זו יכול להיות שעושים פחות דברים, אבל בעיקר את הדברים הנכונים לארגון.
כל דרישה חייבת להימדד על ידי תועלתה לארגון, בזמן שלא כל תועלת הינה תועלת כספית - גם חדשנות, ראשוניות, וחיזוק המותג חשובים לא פחות.
תפקיד ה-BRM לעזור לגבש ראייה מערכתית ולא לעזור לכל חטיבה עסקית לקדם את האינטרסים שלה. גוף זה יישב עם הלקוחות העסקיים ויראה אולי זה לא כלכלי לארגון לבצע התאמה מלאה של דרישת LOB מסוים (לעיתים דרישות עסקיות מגיעות לאו דווקא מטעמים ענייניים בלבד), אולי ביצוע חלקי של הדרישה ישאיר משאבים לעוד דרישה חשובה ויהיה נכון יותר מבחינה מערכתית? איך ניתן להגדיל את הערך מדרישת LOB אחד לארגון כולו? עלות הפיתוח של פרויקט לא לוקח בחשבון את כל העלות בעלות הכוללת- total cost of ownership -TCO.
גוף BRM צריך לעזור ללקוח עסקי לראות אם יש לו תקציב גם לתפעול ותשתית. בנוסף, אסטרטגיה טכנולוגית חייבת להיות מותאמת לאסטרטגיה ארגונית.
הקמת גוף ה-BRM קשה מאוד בעיקר בשל שינויי תהליכי העבודה הקיימים וחינוך המשתמשים, אך היום זה הכרחי. יש קושי בלבנות גוף קטן עם יכולת ההשפעה על כל החלטות הארגון כולל רעיונות חדשניים.
חשוב לציין, כי כלים או פלטפורמה טכנולוגית ל-BRM אינם חשובים, השינוי האמיתי יביא לארגון תהליכי עבודה ומתודולוגיות נכונות.
קיים ויכוח חריף האם נציג הלקוח/ רפרנט עסקי (גוף BRM) –צריך להיות חלק מה-IT או מהמחלקה העסקית. נראה כי השאלה הזאת תלויה בעיקר בפוליטיקה של הארגון. מנמ"ר חזק יעדיף את נציגי הלקוח ב-IT. עוד גישה אומרת כי, גוף IT הוא זה, שלעומת הביזנס, יודע לנהל פרויקטים (הערה: ארגון אחד העביר למשתמשיו קורסים לניהול הפרויקטים, אך ללא הצלחה מרובה). IT חושב בצורה פרויקטאלית, ולכן מאמינים כי גוף ה-BRM צריך לשבת בתוך ה-IT. צוות BRM חייב להיות מורכב מאנשים עם יכולות עסקיות גבוהות ויכולת לעבוד מול גוף הפיתוח.

לסיכום:
מה התרומה של BRM לארגון? בנוסף להתאמת האסטרטגיה הארגונית לפרויקטים מתבצעים, זהו גוף שאחראי על חדשנות עסקית וטכנולוגית אמיתית. דוגמה: לגוף BRM, אשר יושב בין IT לביזנס באחד הבנקים המובילים בעולם, יש מנהל בכיר שאחראי על חדשנות, אשר העלה את רעיון הבנקאות הטלפונית – ההופך את הטלפון הסלולרי הנמצא בכיס הלקוחות בכל הזמן לבנק נייד. בלחיצת הכפתור ניתן להזמין את הביטוח נסיעה לחו"ל, עשית העברה כספית באמצעות הנייד מסינגפור – תוכל לקבל לנייד את המלצות או הנחות למקומות שונים בסינגפור. אותו BRM הציע לארגון רעיון לאפשר למהגרים ללא חשבון או כרטיס אשראי לעשות העברה הבנקאית לכל מקום בעולם באמצעות הסלולרי שלהם עם תשלום עמלה לבנק.

From STKI - Accenture CIOs Round Table

2009-02-21T03:06:00.000-08:00

לשלושת הנושאים הבאים תהיה השפעה משמעותית על ארגוני ה- IT ב-5 שנים הקרובות:
1. גלובליזציה וסביבה עסקית רב-לאומית. יותר ארגונים ממדינות מתועשות מוצאים ייצור למדינות מתפתחות בעלויות נמוכות יותר. יותר ארגוני IT פונים למיקור חוץ בשווקים המתפתחים.
2. IT ירוק. צורך מוגבר של IT בחשמל, מיזוג, חדרי מחשב וכ"ד יוצר בשנים האחרונות בעיה אמיתית של עליה דרמטית בהוצאות הארגון ופגיעה בסביבה. חשיבה ירוקה דורשת מציאת פתרונות חדשים בתחומים שונים הכוללים את הדרך בה נרכש ציוד המחשוב, סביבה עסקית, נסיעות, ושרשרת האספקה.
3. שפע טכנולוגי - IT Abundance. טכנולוגיות חדשות (Cloud computing, SaaS, מחשוב חברתי ועוד) מעבירות את הכוח ישירות למשתמשים ולצרכנים – הרבה מהתוכן היום נבנה על ידי המשתמשים - מה שמוביל למודלים עסקיים חדשים.
מה כל זה אומר ל-IT ולמנמ"ר ? עקרונות אשר נלקחו מעולם התעשייתי כולל שיטות הייצור, שרשרת אספקה ישמשו גם את IT:
· פישוט תהליכי עבודה– מספר לא גדול של שותפים עסקיים והנהגה של סטנדרטים גלובליים עבור הטכנולוגיה
· סטנדרטיזציה – אימוץ מתודולוגיות, תהליכים ונהלים
· ארביטראז' של כוח עבודה ובניית מיומנויות בארגון – מיקור חוץ, הקמת מרכזי התמחות
· מיכון תהליכים – governance ושקיפות, מדידת ביצועים ודיווח
· שיפור מתמיד – CMMI, six sigma, פיתוח "רזה"
נושאים אלה ידרשו מ-IT והמנמ"ר מיקוד אסטרטגי ב-5 תחומים מרכזיים:
· Business Relationship Management – BRM
· חדשנות וטרנספורמציה עסקית
· ניהול קשרי שותפים - Partner Relationship Management
· אסטרטגית מידע
· ארכיטקטורה ארגונית
על מנת לעמוד בדרישות אלה המוכתבות לנו על ידי המציאות החדשה, ארגונים רבים החלו להשקיע בשיפור התכנון וביצוע של הפורטפוליו הארגוני:
· מקסום הערך של הפורטפוליו הארגוני – Do the Right Things
· מקסום הערך ממשאבים ונכסי IT – Do things Right
· לספק את הערך לארגון ללא חריגה בתקציב, לוח זמנים, ותכולת הפרויקט – לעמוד בהתחייבויות
· לשמר את הערך – להביא תועלות ורווחיות לארגון
על מנת לשפר את הניהול של הפורטפוליו המשתנה, ארגונים נוקטים היום את הצעדים הבאים:
· אופטימיזציה של ערך ההשקעות – את ה"מה" ואת ה"איך"
· הטמעת governance בארגון
· חשיבה על כל השלכות של פרויקט לפני התחלתו ולא אחרי
· בניית מערכת יחסים בשלה יותר בין IT לביזנס
· הספקת מידע ניהול טוב יותר לשיפור תהליכי קבלת החלטות

STKI SUMMIT 2009 Agenda

2009-02-15T07:25:00.000-08:00

press in order to enlarge

Cloud Computing Round Table Summary

2009-02-04T07:41:00.000-08:00

מצ"ב סיכום עיקרי הדברים שעלו במהלך המפגש. אין בסיכום זה המלצה גורפת ללקוחות אלא מתן פרספקטיבה והצגה של ההתלבטויות "מהשטח" – כיצד ארגונים, יועצים וספקים רואים תחום מתפתח זה.

התמונה שעלתה במפגש היא של תחום חם ובעל פוטנציאל גבוה מאוד. נציגים מאחת החברות הגלובליות שנכחו דיברו על כך שכבר היום, כאשר החברה מבצעת רכישות של חברות בסדר גודל בינוני בחו"ל – עשרות עד כמאה עובדים – בחברות מסוג זה כל התשתית וכל האפליקציות, מלבד האפליקציה שמפותחת על ידי החברה – נמצאות ב- Cloud. וגם האפליקציות שמפותחות על ידי החברה- נמצאות חלקית בשרתים על ה- Cloud.

אנו ממליצים לארגונים להתחיל כבר כיום להתנסות בתחום מרתק זה כדי לא להיות מאחור כשתהיה הפריצה. כלומר, להערכת כל משתתפי הדיון, המהפכה כיום מתרחשת בארגונים הקטנים ועדיין לא הגיעה באופן מוחשי לארגונים הגדולים, אבל כניסה זו צפויה להתרחש גם בארגונים אלה. בעתיד היותר רחוק, כאשר האינטרנט למשתמש הסופי בבית ובארגונים יגיע לקצבים של 1G השאלה של מיקום השירותים\האפליקציות כבר לא תהייה רלוונטית מבחינת ביצועים. לסיכום מלא: http://www.slideshare.net/Galit/cloud-computing-round-table-hebrew-summary

Governance, Risk and Compliance

2009-02-01T06:00:00.000-08:00

את 2009 ניתן לאפיין בעיקר כשנה של הורדת תקציבי IT. עתה, נכנסים ארגוני IT למצב הישרדותי: יש עצירה כמעט מוחלטת של פרויקטים או טכנולוגיות חדשות, ורוב המאמץ הולך לאיתור ושדרוג מערכות קיימות.

לא כל הסעיפים התקציביים יורדים. בין התחומים הבודדים שנראה השנה בעלייה - תחום של ניהול סיכונים ובקרה רגולטורית. משבר כלכלי שם את ניהול העלויות ה-IT במיקוד ההנהלה וכסף לטובת הציות הרגולציות ואבטחת מידע מתחיל לזרום.

יצא לי לדבר עם כמה מנמ"רים בנושא של Enterprise Risk mngt, נראה כי הרוב התייחסו עד עכשיו לפרויקט רגולטורי (דוגמת SOX ו –Bazel II) כאל פרויקטים חד-פעמי שחייבים לבצע, מטרד שהוצנח על הארגון מלמעלה ללא כל תרומה אסטרטגית. בנוסף, כלים היחידים שהוכנסו לארגונים עד כה נועדו בעיקר לתעד מסמכים למען הציות רגולטורי, ללא ניהול או איכפת התהליכים.

מנכ"ל של ארגון חייב לדעת את הסיכונים הקשורים בהשקעות ה-IT, בדיוק כמו שהוא יודע את הסיכונים הפיננסיים של הארגון – חובות מסופקים, או כל סיכון חשוב אחר. אנחנו מחשבים את ROI, לוחות זמנים ותקציבים לפרויקטי IT , אבל איזה הנזק יקרה לארגון לולא פרויקט זה או אחר לא יצא לפועל? ומה סיכוי שזה יקרה? למידע נוסף: http://www.slideshare.net/Galit/governance-risk-compliance-trends-2009

שמירת מקור קוד תוכנה בישראל

2009-01-29T01:56:00.000-08:00

השבוע קיבלנו שאלה מעניינת מאחד לקוחות שלנו לגבי שמירות מקור קוד תוכנה בישראל:

-האם התופעת הפקדת קודי מקור של תוכנה מקובלת ונפוצה בישראל?

-מגמה בינלאומית?

-אילו חברות מספקות שירות זה והיקפי הפעילות שלהם?

לאחר הבדיקה עלה, כי רוב שמירות מקור קוד תוכנה בישראל נעשות על ידי משרדי עורכי דין ולא חברות ייעודיות המתמחות ספציפית בתחום זה. שמירת קוד המקור נעשית תחת חוקים חוזיים, ובדרך כלל ישנה עלות שנתית עבור שירות זה:

דוגמה לעלות שנתית עליה שמענו הנה 2000$.

לא מצאנו משרדים ספציפיים בהקשר זה.

בחו"ל ישנן חברות המתמחות בשמירת קוד מקור (זהו ייעודן העיקרי), דוגמה אחת שמצאנו לחברה מתמחה שכן יש לה נציגות בארץ הנה:Escrow Europe המיוצגת גם בארץ.

"מצפן" פוליטי

2009-01-25T00:41:00.000-08:00

לקראת הבחירות, בתקופה מבלבלת זו, לכל אלו שלא יודעים למי להצביע: נסו את המצפן הפוליטי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר על פי תשובותיכם לשאלות – מתאים את דעותיכם למצע המפלגות ומדרג אתכם ב"ריבוע הקסם" בהתאם למפה הפוליטית . גלו מי אתם http://israel.kieskompas.nl/

Office of the CIO - Trend 2009

2009-01-24T23:53:00.000-08:00

בכנס הבכירים האחרון של STKI הצגתי את המגמות הבולטות בעולם Office of the CIO. במצגת ניתן לראות את הבשלות של כלים טכנולוגיים בתחום ניהול IT, וקיטלוגם לפי סעיפים תקציביים שונים, כגון: הוצאה למען רגולציה, הוצאת בתחום של IT commodity - דברים הכרחיים, הוצאות להורדת עלויות והשקעות IT למען הגדלת הכנסות של הביזנס. צורה נוספת לראות את התפלגות תקציבי ה-IT הינה לפי הוצאות discretionary - הוצאה שחייבת להיעשות, דברים שכבר התחייבנו או חייבים לשלם: תחזוקות חומרה ותוכנה, רישיונות, עלות כ"א IT, פרויקטים רגולטורים ועוד לעומת הוצאות non-discretionary: הוצאות הניתנות להחלטות מושכלת, אופציאונאלית - שדרוג מערכות, פרויקטים אסטרטגיים, Professional Services, פרוקטי IT במודל "שלם לפי צריכה" ועוד. המסר העיקרי של מצגת היה להתחיל ולנסות להבין כמה כסף אנו משלמים בתחילת השנה להוצאות הכרחיות אלה (~60% בממוצע) ואיך ניתן לצמצם הוצאות מסוג זה ולהתחיל להעביר אותם להוצאות non-discretionary. את המצגת במלואה ניתן לראות ב-slideshade. http://www.slideshare.net/guestbdbc6/galit-hp-otc-v2-presentation

Cloud Computing- הגדרות

2009-01-24T23:36:00.000-08:00

רעיון של utility computing איננו חדש, לפני כמה עשורים ארגונים היו משתמשים בלשכת השירות לשירותי מחשוב, לפי המודל "שלם לפי שימוש". לפני עשור דיברנו על מודל ASP – Application Service Provider - לפיו ניגשו הלקוחות לאפליקציה מסוימת דרך האינטרנט. הרעיון היה יפה, אך הטכנולוגיה הלא בשלה גרמה לכישלון העסקי של ASPs. ללקוחות לא הייתה שליטה על האפליקציה, הם אחסנו את התוכנה אצל ספק ASP ורכשו רישיונות דרך ספק צד שלישי - שיתוף פעולה של ספקיות תוכנה (דוגמת SAP) ו-ASP היה מלאכותי. לקוח נאלץ להעריך מראש את כמות השרתים הנדרשים, והיה מקבל אותם אחרי 6 שבועות: ואם עשה טעות בערכה – חיכה עוד 6 שבועות לשרתים החסרים. חוזים נסגרו ל-5 שנים קדימה, ולכן לא היה מדובר במודל אמיתי של "שלם לפי שימוש".
מודל ASP התפתח למודל SaaS – Software as a Service, לפיו לקוח מדבר עם ספק אחד, אך רמת השליטה שלו באפליקציה עדיין נמוכה מהרצוי. מדובר באפליקציות עסקיות עם קוסטומיזציות בסיסיות מאוד. ארגון איננו הבעלים של הנתונים (כמו בדוגמה של salesforce.com המסורתי) דבר זה יוצר לא מעט בעיות, במיוחד בעולם רווי דרישות רגולטוריות שונות. לכן אפליקציות שהצליחו במודל SaaS הנן אפליקציות נישתיות עם תהליכים נפרדים מליבה העסקית של ארגון, דוגמת: ניהול משאבי אנוש, ניהול לידים, וכד'. במודל SaaS לקוחות חולקים פלטפורמה ותשתית משותפת. אומנם לאפליקציה נעשות התאמות קטנות , אך בגדול מדובר על תהליכים זהים לכל הלקוחות.
במודל של cloud computing תוכנה, פלטפורמה ותשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח. מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפני שמתחילים לדבר על Cloud computing כדאי לחדד את הגדרת מושג ה- cloud, על כל סוגיו:
1. Cloud application- גישה וובית לתוכנה היושבת ב"ענן" ומותאמת לגמרי לצורך הייחודי של הארגון. חווית המשתמש באפליקציית "ענן" זהה לחלוטין לאם היה מדובר באפליקציה היושבת בשרת הפנימי של הארגון.
2. IAAS – Infrastructure as a Service. לפי מודל זה ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2)
3. DaaS – Desktop as a Service – מודל שולחן עבודה כשירות, לפיו רק הממשק משתמש הנו שלי, וכל השאר רץ ב-cloud.
4. PaaS – Platform as a Service – פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ב"ענן" מיועד לקהל המפתחים. לדוגמא: Azure, Force.com.

Cloud Computing - What is it?

2009-01-24T23:06:00.000-08:00

כל אלה ביחד יוצרים מודל cloud computing - אפליקציה מותאמת לצרכיו של הארגון ורמת שליטתו טובה יותר. לקוח עם כרטיס אשראי יוכל להקטין/להגדיל את כמות השרתים שלו בחברת Amazon.com לפי הצורך במספר דקות.
חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV (independent software vendor) לפתח אפליקציות שונות על פלטפורמה חדשה שלהם – Force.com. לפני שנתיים לא היה ל-Force.com לקוחות מעל 1000 משתמשים, והיום יש להם כבר 100 לקוחות כאלה (דוגמת Dell, דואר יפני ועוד) לאפליקציות שונות לגמרי. ללקוחות אין בעלות על הפלטפורמה. ISVs חוששים עדיין ממודל הענן – הם חוששים לקשור את עצמם עם חברות ה-cloud בחתונה קתולית. נכון להיום לחברת Force.com יש כ-50 ISVs.
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות של רכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. מדובר ביכולת ההמרה של הוצאות מסוג capex להוצאות מסוג opex בצורה דינמית וגמישה. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה החוצה מארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. שחקנים וירטואליים יקנו משאבים בענן ויציעו ערך מוסך לשירותים של היום. שימוש בענן יאפשר לארגונים ליצור אפליקציות חדשות – Mash-ups- תוך כדי ניצול זנב הארוך (longtail) של עסקים. לראשונה, תינתן הזדמנות שלא הייתה קיימת לפני לשיתופי פעולה עסקיים בתחומים שונים. למה שהעולם התקשורת הבא, למשל, לא יהיה וירטואלי? אפשרות ליצור מודלים עסקיים חדשים תינתן גם ארגונים שמרניים המספקים שירותים אינטרנטיים ללקוחות שלהם.

Tweet it!

2009-01-17T09:58:00.000-08:00

"what are you doing ?" שאלה אחת, מיליוני תשובות ביום !

Twitter הינה אחת הרשתות החברתיות המפותחות ביותר בעולם כיום. מדובר במערכת של מיקרו בלוג המורכבת ממיליוני פוסטים (tweets) הנכתבים ע"י חברי הרשת. כל tweet יכול להכיל עד 140 תווים מה שגורם לכותב להיות ממוקד ולהגיע לליבו של העניין בכל עדכון.
המשתמשים מעדכנים את הרשת החברתית שלהם במה הם עושים, חושבים, רואים בכל רגע נתון. העלאת פוסט (tweet) יכולה להתבצע מחשבון הטוויטר באתר, ממחשב כף יד, טלפון סלולרי, פייסבוק ועוד

המשתמש יכול ל"עקוב" אחר משתמשים אחרים בעלי עניין משותף ולקבל מהם עדכונים שוטפים.

Twitter הוקם במרץ 2006 בארה"ב ע"י חברת Odeo. בראש פרויקט הפיתוח עמדו Jack Dorsey, Biz Stone, ו- Evan Williams. ההתפתחות של twitter הינה מסחררת וכמות המשתמשים ברשת זו ברחבי העולם עולה מיום ליום ובקצב מהיר.
את הדוגמה הבולטת ביותר לפופולריות של טוויטר ניתן למצוא במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב, כאשר ברק אובמה (Barack Obama Twitter) עשה שימוש נרחב ברשת חברתית זו, באמצעותה עדכן את התומכים בהתפתחות מסע הבחירות, מיקומם של כנסי התמיכה בהם נאם, הפיץ סרטונים ואף קרא להם להצביע ולהשפיע. כל זאת ללא עלות כספית.
Tweet האחרון שכתב אובמה, נכתב בתאריך 5 לנובמבר 2008 בו הוא מודה לתומכים הרבים על תמיכתם. חשבונו נפרץ ע"י האקרים בתחילת החודש (ינואר 2009) ביחד עם חשבונותיהם של ידוענים נוספים כגון בריטני ספירס:)

ביום הבחירות לנשיאות ארה"ב נרשמה עליה של 43% בכמות הגולשים הממוצעת

כוחו של טוויטר כרשת חברתית גדלה, אינו נעלם מעיניהם של חברות, בעלי אתרים ומפרסמים המשתמשים ברשת של טוויטר כערוץ תקשורת נוסף עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים. מנכ"ל zappos.com (אתר למכירת נעליים) הנחשב לאחד מאנשי השיווק המובילים כיום נמצא בקשר רציף עם לקוחותיו באמצעות חשבון הטוויטר שלו, טוני לא מסתפק בקידום מוצריו אלא משתף את כולם במחשבותיו, חייו הפרטיים, המצב הכלכלי, תרבות ועוד

נתונים כלליים:

165,414 הינו מס' החברים Followers של ברק אובאמה, שיאן החברים של הרשת.
1,126 מיליון פוסטים - Tweets נכתבו ע"י משתמשי טוויטר לעדכון אחרון
610,528 מספר Tweets אשר נכתבו ע"י שיאנית הפוסטים של טוויטר InterntRadio
25.9% ממשתמשי טוויטר הינם בגילאי 35-44 http://www.time.com/time/business/article/0,8599,1834131,00.html
כלי נחמד בשם twittervision מציג על מפת העולם Tweets חדשים שנכתבים בכל רגע נתון
כלי פופולארי נוסף הינו twitter widget – באנר אינטראקטיבי מבוסס פלאש אשר ניתן להטמיעו בקלות בחשבונות facebook, myspace, blogger ואתרים אחרים. הבאנר מציג את הפוסטים האחרונים של השתמש בטוויטר.

לטוויטר שלי לחץ כאן: http://twitter.com/galitfein

PPM & App. Development round table summary

2009-01-17T06:07:00.000-08:00

סיכום מנהלים:

מצ"ב סיכום עקרי הדברים שעלו במהלך המפגש. אין בסיכום זה המלצה גורפת ללקוחות, אלא מתן פרספקטיבה והצגה של ההתלבטויות שעלו במפגש. במפגש נכחו נציגי ארגוני משתמשים מסקטורים שונים. בין הנציגים היו: מנהלי מחלקות Office of the CIO/PMO, מנהלי מחלקות תכנון ובקרה, מנהלי אגף פיתוח ויישומים ארגוניים, ועוד

מטרת הדיון: (1) לשמוע מהמשתתפים, מהם ה- best practices להערכת גודל הפרויקטים, תקצוב פרויקטים ודרישות, ובקרה תקציבית של פורטפוליו ארגוני; (2) לחלוק את הניסיון הקיים בתחום זה;

להלן מספר נושאים מעניינים אשר עלו בדיון:

· רוב הלקוחות ציינו, כי לא נאלצו, עד עכשיו, לשנות את תכולת הפרויקטים, עקב המשבר הכלכלי. גופי PMO אינם נערכים שונה לתוכנית העבודה של 2009; גם אם תקציב ה-IT ירד - תהליך בחינת הפרויקטים והתיעדופם איננו משתנה, אלא מקבל מיקוד קפדני יותר.
· הערכת פרויקטים מתבצעת בארגונים על ידי מנהלי לקוח/גוף ה-PMO /Office of the CIO לפי ניסיון קודם בלבד תוך בקשה מהגורמים הרלוונטיים להעריך את חלקם, ללא מתודולוגיות מובנות (כ-Function Points או Cocomo). ארגון מוביל תאר תהליך מובנה יחסית להערכת מאמץ הפיתוח המתבסס על מילוי טפסים מוגדרים מראש.
· ברוב הארגונים לא מודדים את טיב הערכת הפרויקט בדיעבד.
· המונחים Reuse ו- SOA הנם מונחים שמוכרים לצוותי ה- PMO, אולם נכון להיום אין דגש רב על יישום מתודולוגיות אלו, וכמו כן, אין מדידה של מידת ה- Reuse כחלק מהערכת הפרויקט.
· מדידת ROI בפוסט פרויקט לא נעשה
· רוב הלקוחות ציינו, כי ניהול הפרויקטים מתבצע באמצעות כלים שחייבים להחליף! (או לשדרג), אבל מחוסר תקציב ובלית ברירה הולכים במקרים רבים על פיתוחים מקומיים פנימיים.
· מתודולוגית Agile מוכרת, אולם לדעת רבים מהמשתתפים אינה מתאימה נכון להיום לארגונים גדולים.
· ישנם מקרים בהם לקוחות אשר ביקשו פיתוחים ולא משתמשים בהם – נענשים!

לסיכום, היה זה מפגש מעניין ופורה. להערכת STKI שנת 2009 הנה שנת מפתח בכל מה שקשור לניהול פרויקטים ול- alignment של ה- IT עם הדרישות העסקיות של הארגון. לסכיום המלא נא לחצו: http://www.scribd.com/doc/10728942/RT-Final-Summary-PPM-and-App-Develop

מודל שלם לפי שימוש של מיקרוסופט

2008-12-31T07:53:00.000-08:00

מיקרוסופט רושמת פטנט על תשלום לפי שימוש עבור PC.

ידיעה מרתקת פורסמה לפני מספר ימים לגבי החזון של מיקרוסופט, לפיו מודל התמחור הסטנדרטי של מחשוב הולך להשתנות. מחשבי PC יחולקו חינם או בהנחות ענק (אשר יתאפשרו בזכות סבסוד הספקים משרשרת האספקה). המשתמש הסופי ישלם לפי שימושו במחשב, המחושב לפי משך זמן השימוש וניצול רמות הביצוע, יחד עם "תשלום חד פעמי".
מיקרוסופט מציינת, כי המשתמש הסופי עלול לשלם יותר עבור המחשב בהשוואה לתשלום חד-פעמי המקובל היום, אך ירוויח מחשב עם "חיי תועלת" מוארכים.

"למחשב עם אופציות מגוונות של תוכנות ושירותים יהיה ממשק משתמש המאפשר בחירה אינדיווידואלית של רמות ביצועים", רשום בפטנט. רמות ביצועים אלה יכללו מעבד, זיכרון וכד'. תוכנות ושירותים יכולים לכלול עיבוד תמלילים, אי מייל, דפדפן, גישה לבסיס הנתונים, וכד'. לכל רכיב כזה תהיה עלות שתאפשר למשתמש לשלם עבור השירותים הנבחרים.
המודל, המוצע ע"י מיקרוסופט, יאפשר גישה מודולארית למכירות של תוכנה וחומרה. מדובר במצב, לפיו משתמש יוכל לבחור את רמת הביצוע של מעבד, זיכרון, כרטיס גרפי וכד' לא לפי אורך החיים המקסימאלי הנדרש, אלא לפי צורך ברגע נתון. "כאשר מדובר בגלישה באינטרנט – נשתמש ברמה נמוכה של ביצועים, בזמן המשחק האינטראקטיבי ותלת מימדי – נצטרך רמת הביצועים הגבוהה ביותר", אומר הפטנט הרשום. כך מניחים 3 חבילות של אפליקציות וביצועים המתאימים: אופיס, משחקים, וגלישה באינטרנט.

תמחור של חבילות ישתנה לפי החבילה ולפי משך זמן השימוש. למשל, חבילת אופיס יכולה לעלות 1$ לשעה, משחקים – 1.25$ לשעה, וחבילת הגלישה – 0.80$ לשעה. השימוש בחבילה יכול להימדד לפי יחידות פר שעה או תשלום חד-פעמי לחבילה או לזמן שימוש מוגדר מראש.
מיקרוסופט מודה, כי מודל התשלום לפי השימוש יעלה למשתמש הסופי, כנראה, יותר (על פני משך חיים כולל של PC). יחד עם זאת, "מדובר בתשלומים דחויים ומשתמש יכול להרחיב משך שימוש במחשב מעבר לזה של המחשב הנרכש באופן חד פעמי."
מיקרוסופט אומר, כי הן משתמשים והן ספקים ירוויחו מהמודל העסקי החדש, מכיוון ש"משתמש יוכל לשנות את רמת הביצוע של מחשב לפי הצורך, בזמן שהספק יוכל לפתח מודל עסקי עם ערך והכנסות גבוהים יותר מאשר במודל של מכירה חד פעמית, כנהוג היום."

במקום לסבול מביצועים פחות ממספיקים בחלק גדול של חיי המחשב, משתמש יוכל להגדיל רמת הביצועים של מחשב במשך הזמן, בתוספת מחיר קטנה. כאשר רמת הביצועים תגיע למקסימום שלה, ועדיין נדרשים ביצועי המחשב גבוהים יותר, אז המשתמש יוכל לשדרג למחשב חדש, אשר זקוק לרמת הביצועים נמוכה יחסית בעלות מינימאלית או ללא עלות בכלל.
לכתבה מקורית לחץ : http://edition.cnn.com/2008/TECH/12/29/microsoft.metered.computing/index.html

Mobile Enterprise Applications areas

2008-12-27T02:37:00.000-08:00

Sales/Field Force Automation
Supply Chain Management
Mobile Messaging
Mobile E-mail and Calendaring
Mobile VoIP
Unifiels Messaging

Current and Planned Mobile Technology Investments

Technology Solution / % Completed / % Budgeted
Messaging - 77% - 9%
Network access - 72% - 13%
Calendaring - 67% - 16%
Collaboration - 34% - 21%
Field Service - 33% - 31%
Executive Dashboards - 25% - 24%
PBX Systems - 22% - 22%
Supply Chain - 20% - 16%
CRM - 18% - 30%
SFA - 15% - 23%

Source: Aberdeen Group

KPIs for Office of the CIO / PMO

2008-12-27T02:18:00.000-08:00

להלן רשימת המדדים המקובלים בגוף Office if the CIO/ PMO בארגוני IT הגדולים בישראל. חשוב לציין, כי רוב ארגונים אינם מודדים את מנהלי הפרויקטים, מנהלי הלקוח או רפרנטים שלהם, אך לא מעט מתכננים להכניס בשנה הקרובה מדדים מבוססי מתוד' balanced scorecard, נוהל מפתח,ו- ISO

‏מדדים

PMO ניהול דרישות, פרויקטים, מנהלי פרויקטים, מנהלי לקוחות:

עמידה בלוח הזמנים, עמידה בתקציב, ובתכולה של פר'
כמות השינויים בפרויקט
תכנון מול ביצוע (בשבועות אדם), לפי בנק שבועות אדם ללקוח
סקר שביעות רצון ללקוחות ולרפרנטים; מדד שביעות רצון –ע"י סקרים בזמן ההדרכות וגם לאחר 3 חודשים של שימוש בתוצר של פר'
מדד מגמות, וצווארי בקבוק
מדד ארגוני להצלחת הפר', מבוצע לאחר מספר חודשים ובו קיימת התייחסות לסוגיית של עמידה בתחזית מסחרית ניתוחי NPV ו -ROI
מדד רבעוני – כמות (מספרית) הפר' שהסתיימו למול פר' שתוכננו. השקעה גדולה מידי בתיעדוף והערכת תכולה של פר' גורם לעיתים לבזבוז זמן, כי לקוחות כל הזמן משנים את דעתם
Capex vs. Opex, מדד פיתוח מול תחזוקה, מדידת פעילות מסוג השקעה מול הוצאה, רוצים להעלות את פע' השקעה ופיתוח
כמות דרישות שיושמה
מדד ניצולת ימי מערכות מידע לפי לקוח – מחולק לפי ימי עבודה בשנה ולפי חטיבות עסקיות
מדד אחוז הניצול של תקציב הפרויקט המעודכן
מדד על "איכות הייזום" של מנהלי פר', מדד "אמינות ערכת הזמן" של פר'
מדד למנהלי לקוחות - "מידת השימוש בתוצר" – כמה משתמשים הלקוחות במוצר שפותח (ארגונים מודדים את זה באופן לא כמותי- מנהל הלקוח בודק בשטח מול לקוחות;ויש ארגונים שמודדים את מידת השימוש דרך LOGS ודרך מערכות אינטרנט בצורה כמותית).
בנוסף לעמידה לו"ז, רוצים להכניס מדד "מי מעכב את הפרויקט"

מחלקת פיתוח

כמות תקלות בייצור ברמת הצוות שאחראי על מע', זמני השבתה
מדד "מספר פניות פתוחות" ועמידה בלוז לפניות לגבי מערכות בתחזוקה.
מדד השקעה בתחזוקה מול שו"שים (לפי דיווח שעות)

מחלקת QA

מדד DDP – כמות תקלות בייצור חלקי סך תקלות.
מדידת תקלות קריטיות ולא קריטיות בעזרת מערכת לניהול התקלות (כי QA צריך לעלות על התקלות הקריטיות)

מי יכל למנוע את הונאת Madoff ?

2008-12-18T04:01:00.000-08:00

חשיפת ארגונים לסיכונים שונים הולכת וגדלה: משבר הכלכלי, גלובליזציה, ריבוי שותפים, מיקור חוץ וכ"ד. סיפורי התמוטטות החברות, מעילות פיננסיות, והונאות אבטחת מידע מציפים את דפי העיתונים. השבוע התפוצצה אחת הפרשות הגדולות בעולם – הונאת Madoff. לפי החשד, ברנרד מאדוף, המייסד של Madoff Investment Securities, מעל בכספי המשקיעים בהיקף חסר תקדים של 50$ מיליארד.

עפ"י דיווח ראשוני, מאדוף ניהל את הקרן לפי שיטת פונזי – שיטת הפירמידה, המייצרת שוק מזויף, בו משקיעים הראשונים נהנים מהרווחים הגבוהים על חשבונם של משקיעים חדשים. לפי Financial Times, משקיעים של מאדוף היו מקבלים את תמונת המצב בחשבון השקעות על נייר מכתבים, ולא הייתה להם גישה מקוונת לפלטפורמת המסחר של החברה. בשיטה זו, מנהל הקרן היה מדווח על הרווחים מזויפים, ללא ידיעת העובדים והלקוחות.

מה היה עוצר את ההונאה – פתרונות טכנולוגיים, אבטחת מידע מוגברת, רגולציה?

טכנולוגיה: חברה של מאדוף הייתה,מבחינה טכנולוגית, בין המובילות בתחום: מחשוב חדיש, פתרון התאוששות מאסון (Disaster recovery) מתוחכם.
אבטחת מידע: שום פתרון של א"מ לא היה עוצר את זה. משקיעים של מאדוף קיבלו דיווחים מפוברקים ולא דרשו ממנו גישה ממוחשבת לחשבונות. לא מדובר כאן בתרמית של א"מ - פריצות למחשבים או גניבת זהויות.
רגולציה: בקרן נעשתה ביקורת חשבונאית (2005), אך למעט הפרה של כמה תקנות לא משמעותיות, לא נמצאה כל בעיה. רגולטור, בדיוק כמו המשקיעים, האמין לאייקון של Wall street והתמקד בביקורת במקום הלא נכון - עסקאות ברוקר (המקום החלש של קרנות גידור). מאזן החברה וחשבונות של לקוחות לא נבדקו, למרות החששות שהועלו.

נראה, כי כולם נפלו קורבן לשם האגדי של יושב הראש של נסדאק לשעבר. מה לעשות טבע אנושי... אך רגולציה נועדה למנוע בדיוק את המקרים מהסוג הזה! אם ביקורת החברה הייתה מתבצעת כראוי (גם עסקאות ברוקר, גם מנהלי קרן, גם HR, וגם מאזנים – כולם!), לפי דרישות רגולציה קיימות, מעילה הגדולה הייתה נחשפת כבר מזמן.

לדעות נוספות בכתבה ב-TheMarker, לחץ כאן.

מגמות בתחום מיקור חוץ בעולם ובישראל.

2008-12-15T04:39:00.000-08:00

מגמות בשוק העולמי
המשבר הכלכלי הפוקד לאחרונה את העולם יגביר את הצורך בהוצאת שירותי IT שונים למיקור חוץ ואף יכניס מודלים חדשים לתוך מפת האפשרויות של המנמ"ר. קיצוץ בתקציבי IT ורצון להפוך את ההוצאה הכספית מהשקעה להוצאה אופרטיבית תהווה קטליזאטור ל-cloud computing, מודל, לפיו ניתן יהיה לקבל שירותי IT שונים: אפליקציות, תשתיות, פלטפורמת פיתוח, לפי שימוש ,ללא השקעה ראשונית כבדה של רכישה, יישום, והטמעה.
מגמות בשוק הישראלי
קצב הגידול של שוק מיקור החוץ בישראל התמתן מאוד בשנים האחרונות, מדובר בשוק בשל עם מספר רב של מתחרים: יועצים וספקי שירותים מנוהלים. כמות חוזי מיקור החוץ התמעטה בשנה האחרונה ואלה שיצאו לפועל נחתמו לפרק זמן קצר יחסית יחד עם צמצום תכולת חוזים אלה, זאת בשל חשש מסוים להצלחת הפרויקט בעקבות פרסומים שליליים סביב מספר עסקאות מיקור חוץ. יחד עם זאת, ארגונים אשר הוציאו פעילות זו או אחרת למיקור חוץ מרוצים לרוב מהשירות, מגדילים את תכולת החוזה ומציינים כי הוצאת אופרציה תפעולית לספק מתמחה, שיחררה אותם מתעסוקה יומיומית בתחזוקה שוטפת ועזרה לIT להתמקד בתהליכים עסקיים-אסטרטגיים של הארגון. יתרון נוסף שספקי מיקור החוץ מביאים עמם לארגון הלקוח הנו הכנסת מתודולוגיות ניהוליות מובנות, הסכמי רמות שירות מסודרים ומדידה שוטפת.
שוק עובדי ההשמה
שוק עובדי ההשמה מתמתן גם הוא בתקופה האחרונה. רוב הארגונים קולטים את העובדים החיצוניים לתוך הארגון על מנת לחסוך בעמלות לספקים (15-20%). עם זאת ארגונים ימשיכו להעסיק אחוז מסוים של עובדים חיצוניים בשל מחסור בתקנים לעובדים פנימיים.

2008-12-10T03:28:00.001-08:00

בעקבות המפגש בנושא ניהול נכסי IT עולה תמונה עגומה המתארת מצב בו רוב ארגוני הIT בישראל נמצאים בשלב מאוד לא מספק מבחינת ניהול, מעקב, ובקרה אחרי הנכסים שלהם : חומרה, תוכנה, ורישיונות. גם אם נעשה בארגון ניטור אוטומטי של חומרה ותוכנה, לרוב קשה לנתח את הממצאים, וניהול אמיתי של נכסים לא מתבצע. זאת אומרת, גם אם יודעים איזו תוכנה נמצאית על הPC לא ברור האם משתשמש עובד על התוכנה באופן שוטף, ולא נעשית השוואת בין מספר הרישיונות שנרכשו לעומת תוכנות הנמצאות בשימוש בארגון.

אתגרים עיקריים כפי שעלו בדיון:

מעקב מלא אחרי השינויים של הנכסי ה- IT, אחרי כניסתם לארגון
חיבור של מערכות לניהול נכסים למערכות ERP, ל-Help Desk
זיהוי תוכנות בצורה חד-חד ערכית.
מערכות לניהול נכסי IT הנן מורכבות, יקרות ודורשות משאבים רבים לניהולן.
לאיזה רמת גילוי כדאי לשאוף? רוב המוצרים מטפלים ב- SNMP, אולם לא כל הציוד מתגלה ברמה זו. לדוגמה, ברמת התקשורת, המכשיר הראשי מתגלה, אולם כרטיסים בתוכו, שכל אחד עולה 10K$ , לא מתגלים ולכן לא מנוהלים.
מעקב אחרי צורת השימוש בתוכנות. לדוגמה, תוכנות read-only בשימוש רחב
מעקב אחרי רישיונות ההדרכה מול רישיונות הפיתוח
טיפול הרישיונות זמניים מול רישיונות קבועים. פג תוקף של רישיונות תוכנה.
באיזה צורה יש לבצע שיוך של ציוד בארגון? האם כל עובד צריך לחתום על ציוד? האם מנהל המחלקה? חומרה בלבד? וכד'.
כיצד להפריד בין פריטים שונים מסוג זהה? לדוגמה, ארגון רוצה לעקוב אחרי עכברים יקרים אבל אינו רוצה לעקוב אחרי עכברים זולים.
לקוחות טוענים שישנם הרבה כלים לטיפול במשימות קרובות – ERP, Service Desk, מערכות Asset, סביבת Configuration Management , מערכת שליטה ובקרה, אבטחת מידע ו- CMDB. כלומר יותר מידי מערכות שמחייבות תחזוקה ידע ובניית ממשקים.
טיפול ב- Capacity Planning – מזהים שהדיסק עומד להתמלא ולכן יש צורך בהזמנה של דיסק נוסף.
בעיה קשה במיוחד – תחנות שלא מחוברות לרשת הארגונית (אחד הארגונים ציין שמדובר על כ- 10% מסה"כ תחנות הקצה). כנ"ל לגבי שרתים וציודים נוספים.

המלצות:

בזמן פתיחת קריאת שירות ב- Service Desk ישנה הזדמנות טובה לבדוק את מצאי החומרה והתוכנה במחשב ולהשוות תמונה זו למה שרשום במערכות.
ללא כל קשר לרמת הביצועים הגבוהה של כלי Asset mngt, תמיד יש פערים בין הנתונים במערכות לבין תמונת המצב האמיתית עם צורך בהתערבות ידנית. חשוב לוודא ש"הגולם לא יקום על יצרו", כלומר, לא להיכנס להשקעה אדירה בשביל חסכון פוטנציאלי קטן.
תמיד תהיה חשיפה מסוימת, גם כאשר מנסים להיות ברישוי מלא, ללא בזבוזים. חשוב לדאוג שלא תהיה חשיפה למוצרים יקרים ובעייתיים, ושלא תארך זמן רב.
תשלום על מוצרי תוכנה יקרים למערכות הפעלה ולא ל-DRP
מומלץ לדעת למה משמש כל שרת.
רישיונות שנתקבלו כבונוס או הרישיונות לייצור כדאי לרשום בעלות "0" ולהמשיך לנהל אותם במערכת

תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud Computing

2008-11-27T07:41:00.000-08:00

התחומי האפליקציות שיותר "תפסו" במודל SaaS וסביר שיהיו נפוצים יותר ויותר במודל Cloud הנם:

HR – תחום בו ניתן להוציא די הרבה דברים ל cloud (מסיבות שיפורטו בהמשך). ישנם כל מיני תהליכים בתוך עולם התוכן של ניהול משאבי אנוש שכיום הולכים ותופסים תאוצה במודל ה Cloud – לדוגמה, ניהול תמריצי עובדים (כאן כבר כיום מובילי התחום הנם ספקי on demand), תחום גיוס עובדים ובמיוחד גיוס עובדים באינטרנט e-recruitment.
תחומים בהם ישנם גוף חיצוני שיושב בתפר בין כמה ארגונים שמספק שירותי "מסלקה". לדוגמה, תחום ניהול נסיעות עובדים – Travel management שמחובר לסוכנויות שונות ולמערכות הזמנות של חברות תעופה.
CRM (תהליכים ספציפיים בתוך CRM כגון מעקב אחר לידים/ניהול פניות במוקד, ובדר"כ לא CRM כלל ארגוני).
תיבות דואר ב cloud של עובדים הנו תחום שגם כן צפוי לתפוס תאוצה, שכן עלויות תחזוקת דואר בתוך ארגון גבוהות (באופן לא פרופורציונאלי לערך הניתן).

תחומים נוספים המועמדים הטבעיים למודל Cloud Computing הם תחומים אשר לא תומכים בליבה העסקית של הארגון. מדובר בתוכנות תומכות בתהליכים הפנימיים של IT, דוגמת תוכנות לניהול פרויקטים או תוכנה למרכזי שירות (Help Desk)

לסיכום, תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud הנם:
תחומים "נישתיים" – שמטפלים בתהליך ספציפי, שחי בדרך כלל בפני עצמו. בתוך כך, לדוגמה, מערכת פיננסית פחות מתאימה משום שלא ניתן להפריד אותה מתחומים אחרים בארגון, לעומת HR שהנו תחום יותר ממוקד ובעל פחות נגיעה למערכות אחרות
תחומים שנמצאים בין הארגון לבין ישויות חיצוניות: לקוחות/ספקים/עובדים מבוזרים. בתחומים אלה יש יתרון של ממש ליישם פיתרון חיצוני (אפליקציה WEBית בעלת ביצועים טובים לגישה באמצעות WAN וכד')
בשלב ראשון צפוי כי האפליקציות הנפוצות יותר ב Cloud יהיו כאלה שאינן נוגעות בליבה של הארגון אלא בתהליכים עוטפים/אדמיניסטרטיביים יותר

גם אתם יכולים!

2008-11-24T14:37:00.000-08:00

ב-4 לנובמבר היינו עדים לזכייה הסוחפת של ברק אובמה בנשיאות ארה"ב. מי התרגש מהזכייה ומי קיבל אותה בחשש, אך אין ספק, כי כולנו הופתענו מהכוח שצבר המתמודד, האנונימי יחסית בתחילת המרוץ, בפרק זמן מצומצם. הרבה נכתב על הקמפיין המוצלח שניהל אובמה באינטרנט: על השימוש החכם שעשה ברשתות חברתיות, דוגמת MySpace, Facebook, Twitter, על מאות סרטוני הסברה מטעם המטה ועוד אלפים מטעם התומכים הנלהבים ב-YouTube, ועל מיליוני דולרים אותם גייס בעזרת האתר שלו MyBarackObama.com, אשר נבנה בעזרת Blue State Digital.

ללא כל קשר האם אתם רצים לרשות הממשלה, עיר או ועד הבית, או אם רק בחרתם לקדם רעיון, מוצר או שירות מסוים - אתר Blue State Digital http://www.bluestatedigital.com/

מציע לכם שיתוף מלא בבניית האסטרטגיה, מגוון של כלים מקוונים וכן תכנון ופיתוח של אתר אינטרנט ממוקד תוצאות. אין מדובר בעוד אתר מידע ובידור, אלא באתר שיעודד את הגולשים לנקוט בפעילויות קונקרטיות לטובת רעיון או ארגון, אותו בחרתם לקדם. שרות זה איננו מסתיים עם עליית האתר לאוויר, אלא ממשיך בתחזוקת האתר בשוטף, במיוחד אם משאבי ארגונכם מוגבלים, בשמירה על האתר חי ומעודכן, תוך כדי אינטראקציה מלאה עם הגולשים/בוחרים.

מבחינה טכנולוגית Blue State Digital מציע למשתמשים אפליקציות מקוונות רבות מותאמות אישית עבור מתמודדים פוליטיים וארגונים ללא מטרות רווח:

אפליקציות לניהול תוכן ובסיס לקוחות/ בוחרים באתר.
כלים חברתיים המעניקים לגולשים תחושה של קהילה וירטואלית אחת וקול אמיתי דרך יצירת קבוצות עניין
כלים לקביעה וניהול מפגשים יזומים, שיתוף קבצים, תמונות ורעיונות.
מערכת לניהול רשימות תפוצה גדולות כקטנות בצורה נוחה ובטוחה לארגון ולמשתמש.
כלי תעמולה המאפשרים לתומכים לנקוט בפעילויות אקטיביות שונות: יצירת קמפיינים, גיוס בוחרים נוספים, חתימה על עצומות.
כלי לגיוס כספים עם אינטגרציה מלאה לבסיס הנתונים של הבוחרים המאפשר להשתמש בפרטי התורמים בעתיד.

אתר האינטרנט, התוכנות המקוונות ובסיס הלקוחות מאוחסנים בשרתי BSD, כאשר השירות כולל תמיכה מסביב לשעון. אירוח אפליקציות איננו רעיון חדש, כמו כל שאר השירותים המתוארים לעיל. השילוב של תפיסות חברתיות, כלי web 2.0 ואירוח אפליקציות - הוא זה, שבסופו של דבר, מספק פלטפורמה יעילה להקמת אתר מתקדם ונוח לשימוש עבור קהילות אינטראקטיביות.

בתחילת המרוץ לרשות המפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון, הובילה על פני המועמד, הפחות מוכר דאז, בכל הסקרים, כאשר ידה על העליונה גם בגיוס הכספים, אשר נעשה בדרך הרגילה, כלומר המחאות מתומכים עמידים והסתכם בסופו של דבר, בסכום של 221M$. דרך פנייה ישירה לבוחרים, באמצעות הרשת, הצליח ברק אובמה לחדור לתודעה הציבורית, בזמן קצר יחסית, ואף לצמצם פערים בכל הנוגע לאיסוף תרומות. בעזרת האתר ניצל אובמה יתרונות מקוונים של זנב הארוך ושבר את שיא של גיוס הכספים בזכות עשרות מיליוני תרומות צנועות (פחות מ-100$ בממוצע), אשר הגיעו לסכום של $639M.

סיכום מנהלים של מפגש IT Asset Management

2008-11-23T04:44:00.000-08:00

מפגש זה עסק בניהול, ניטור ובקרה של נכסי ה-IT: חומרה ותוכנה, ניהול רישיונות, ותנאי חוזים.
רוב משתתפי הדיון היו מנהלי מחלקת תשתיות, מנהלי לוגיסטיקה ורכש, מנהלי מח' תמיכה ושירות ממגוון סקטורים – טלקום, שירותים פיננסיים, ציבורי, תעשיה, ובריאות.
אחד הדברים שבלט בדיון היה השונות הגבוהה בין הארגונים במידת הטיפול בנכסי IT. ישנם ארגונים שנמצאים במצב בו ישנה תמונה טובה של ניהול הנכסים – איזה חומרות ותוכנות מותקנות, תוך קישור מידע זה למערכות ERP (מלאי, רכש) ולמערכות Service Desk. לעומת זאת, ישנם ארגונים ללא ידע ממשי לגבי מצאי חומרה תוכנה.

ניהול נכסי IT חייב לכלול קשר בין שלושה רכיבים מרכזיים:

1. מערכות ה- ERP בארגון הכוללות מידע על רכש ומלאי (כפי שמופיע בספרי החברה)
2. מערכות Asset האוספות מידע מהשטח לגבי מה מותקן בפועל.
3. מערכות Service Desk, אשר משמשות ככלי למתן שירות בארגון.

מערכות משיקות נוספות:
1. מערכות שליטה ובקרה שונות - זיהוי תקלות בזמן אמת
2. כלים ל- configuration management, בהם אנשי הסיסטם רושמים כל פרט לגבי השינויים הטכניים שמתבצעים בסביבה (לדוגמה שינויים ב- registry, גרסאות DLL, אחראי מערכת במקרה של תקלה וכד').
3. מערכות קונסול של אבטחת מידע

ישנם ארגונים, אשר משתמשים במוצרים\חבילות, אבל אותם ארגונים שהגיעו לרמה הגבוהה ביותר מבחינת ניהול נכסים משתמשים לעיתים בכלים\scripts, אשר פותחו בארגון. גם לארגונים שהגיעו לרמה טובה יחסית של ניהול נכסי ה- IT ישנם אתגרים לא פשוטים. הארגונים מזהים אילו תוכנות מותקנות במחשבים (ומשייכים אותם למלאי הארגוני), אולם מידת השימוש האמיתית (כמה פעמים משתמשים בתוכנה באמת ולא רק פותחים אותה ומשאירים אותה ללא שימוש), וסוג השימוש (האם פתיחת התוכנה לצורך ביצוע שינויים או רק לצורך read-only) הנם בעיתיים. ארגונים אלו שוקלים גם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון RFID, בעיקר לסביבת ה- data center.

כל הארגונים ציינו כי תפעול נכסי ה-IT מחייב תמיד טיפול ידני. לא ניתן לזהות את כל סוגי הציוד (טלפוניה, מסכים, וכד') וגם זיהוי תוכנות, למרות שבונים קטלוג תוכנות ומאפייני זיהוי של התוכנות, אינו שלם. לכן, גם ספירת מלאי ידנית וגם התאמות ידניות של הספירה. בד"כ על החומרה מצמידים ברקוד אשר מקל על מלאכת הספירה.

סוגיה מרכזית נוספת, אשר עלתה היא סיבוכיות התחום של רישיונות תוכנה. הן מבחינת רישום במערכות הארגון והן מבחינת המעקב על השימוש בפועל:

רישיונות לפיתוח או הדרכה למול רישיונות לייצור
רישיונות לייצור למול רישיונות ל- DRP
תוכנות שנמצאות בניסוי
רישיונות שנתקבלו כ- בונוס (ב- ERP רשום העסקה התבצעה של 10 רישיונות, אבל הספק העניק 3 רישיונות בונוס נוספים).
Site License לחלק מהארגון
רישיונות זמניים (לצורך פרויקט ספציפי)
ארגונים משקיעים מאמצים רבים לשיפור מתמיד בתחומים אלו הן בגלל הצורך להורדת עלויות, והן הצורך למעקב אחרי שימוש, בכדי שלא יהיה שימוש מעבר לכמות שנרכשה על ידי הארגון, ולעיתים ספציפית בגלל רגולציות, כגון SOX. ככל שישנם נהלים סדורים יותר וקשיחים (למשתמש סופי אין היכולת להתקין תוכנה או חומרה – רק באמצעות תהליך מוסדר) משימת ניהול המצאי קלה יותר.

At Your Service

2008-11-15T06:15:00.000-08:00

By Stuti Das
Software as a service has presented an attractive alternative to the On Premise model, bringing in low cost of installation and less time to market.

As one of the hottest buzzwords in the business over the last couple of years, Software as a Service (SaaS) has transformed the manner in which vendors conduct their business and enterprises use software. Easy to use, quick to deploy, and limited upfront investment coupled with reduced software managementresponsibilitymake SaaS a desirable alternative to the On Premise model.

Simply put, SaaS is a term used to describe a software application delivery model which sees a software vendor host applications over the Internet and deliver those applications to the customer for a recurring license fee.
But what makes SaaS truly different from the On Premise model is that no hardware or software needs tobe purchased, implemented, maintained, or upgraded. The organization simply needs to use an Internet browser to plug‐in. And since there is no software to install, time‐to‐benefit is accelerated.

For instance, the free email systems offered on the Internet like Hotmail or Gmail meet the basic criteria of a SaaS application. A vendor (Google, Yahoo! etc) hosts all programs, logic, and data in a central location and provides end‐users access to this data and software that runs, and is used, over the Web.

The key benefit of SaaS is the lower upfront cost, which results in lower entry barriers for customerslooking to acquire software applications. Moreover, customers do not have to fret about maintenance and upgradation since they are taken care of by the vendor, enabling them to focus on business processes and cut down on the size of their IT team. Another advantage of SaaS is the plug‐and‐play nature, thereby reducing time to deploy and in turn reduce the time to market.

SaaS can be divided into two main categories:

first is the line of business services that refers to business solutions offered to companies and sold or made available on a subscription basis. Applications covered under this category include business processes like supply‐chain management programs, customer relations applications and others. The other category is the customer‐oriented services offered to the general public either on a subscription basis or free but is supported by advertising.that refers to business solutions offered to companies and sold or made available on a subscription basis. Applications covered under this category include business processes like supply‐chain management programs, customer relations applications and others. The other category is the customer‐oriented services offered to the general public either on a subscription basis or free but is supported by advertising.

The SaaS Indian Market

Data from Springboard Research shows that noise around SaaS in India is more than just hype. According to Springboard, even though the Indian SaaS market currently constitutes a small percentage of the Apac SaaS market, it is one of the fastest growing markets in the region. Pegged at Rs 110 crore in 2007, the market is expected to have a CAGR of 76% from 2007‐2011What is significant is that by 2011, the Indian SaaS market is pegged to reach Rs 1,050 crore.

Springboard further estimates that local ISVs and small players have captured 54% of the Apac SaaS market during 2006‐07, with the remaining market dominated by established players like
Webex and Salesforce. However, local vendors are expected to play a bigger role in the growth of the market since most of these local vendors are the preferred choice of SMBs. Until now
considered to be the Holy Grail for software vendors, SaaS is a viable alternative for Indian SMBs who could not deploy expensive software applications due to high maintenance, upfront, and upgradation costs. The SaaS model has democratized the local
SaaS vendors and ISVs, putting them at par with the larger vendors in terms of reach and access to customers.
With more and more Indian companies going global, SaaS will see an uptake in adoption. Simply because for any company in the expansion mode, it is much easier to roll out an On Demand model for every new center, rather than do costly rollouts at each location, and then integrate them into a single system.

Driving SaaS adoption:

• SMBs: Adoption by manufacturing companies, as they are working with customers, global suppliers and for streamlining their internal processes, they are looking toward the host‐it model
• Trading Community: Includes distributors and wholesalers. On Demand CRM solution will enable them to keep a tab on the stock movement in the store
• Professional Services: Includes doctors, lawyers, CAs, etc. Wherever there is high end knowledge services involved, On Demand is popular because most professionals are tech savvy and yet do not want to maintain a large IT setup
• IT/BPO: Being tech savvy they do not want to spend on upgradation of software every 2‐3 years
• Real Estate & Construction: An upcoming vertical, one is seeing a lot of demand for ERP application

Understanding Trends

Issues around control, integration, security and limited application are downsides that need to be considered before a company turns to this increasingly popular software‐buying model.

Perhaps sensing the data security and confidentiality issues, Oracle has come out with three unique SaaS models. The first model is the Shared Pods wherein a customer shares the network (like in any othermodel); the second is the Private Pods, where a customer apprehensive of sharing confi dential data on a shared network uses an exclusive network albeit in a host‐it service; and the third is the @customer model in which an On Demand network hosted in its own premise is used by the customer.
The other important trend is the change in the software industry and IT infrastructure. Odds like poor Internet connectivity and network are a thing of the past even in tier‐2 and ‐3 cities. And with this challenge resolved, SaaS will probably see an uptake soon.

Popular Applications

On the applications front, On Demand ERP will see an uptake in demand fuelled by large enterprise as well as SMBs. Since most large enterprise use point solutions that are not integrated centrally, in order to integrate them, the enterprise will have to use the host‐it model. Meanwhile, the SMB sector, which has not had any core application so far, would also deploy On Demand ERP.
In the next 2‐3 years, one will see demand for applications like CRM, security applications, collaboration, and human resource management tools going up in large‐scale enterprises. The arrival of social CRM application from Oracle is interesting. Based on the Web 2.0 technology, users can log onto the application without logging into the application. The other option is accessing other applications like Google via the social CRM application. This implies embedding the social CRM application with other
applications. Of late, contact center solutions have also picked up. Offered by telecom players like Tata Communications, the market for these solutions though is still very niche and limited. The reason being that most contact centers have already invested heavily in On Premise model, and, therefore, are unlikely to shift.

The other applications gradually finding audience include project management tools (popular in the government sector for e‐commerce platform); email management tools (since most companies outsource their email requirements owing to compliance and security issues); On Demand collaboration tools (to be used in online marketing and conducting Web seminars); infrastructure support and management; HR related services (employees filling up travel and reimbursements online).

Embracing SaaS:

Company CRM Solution Implemented
Zydus Cadila - SAP CRM on demand solution
Cambridge Solutions - Salesforce.com CRM system
Aditi Technology - Salesforce.com CRM system
Idea Designs - CRM 24x7 CRM system
TVS Tread - CRM 24x7 CRM system
Parsec Interact - Salesforce.com CRM system
Dell - Salesforce.com CRM system

Oracle - Salesforce.com CRM system
Citrix - Salesforce.com CRM system

Road Ahead

Most industry players agree that the market for packaged software is on the decline and with this the need to upgrade ones systems every two years will also be done away with. And all this has happened because SaaS has presented a viable alternative to the On Premise model, and with low cost of installation, the time‐to‐market has also been reduced significantly.

Concerns about data security (as it is hosted on a shared network) are being resolved and more customers are beginning to trust the vendor resulting in more growth for the SaaS market in India.

In India, one will see action in the SaaS market from established players like Oracle, who is aggressively wooing the space. With established players looking to build on mind share by creating awareness about SaaS, the local players too stand to benefit from it. Almost all major players are looking to establish direct presence in the Indian market. Most SaaS selling in the Apac region is done directly by vendors without the active support of channel partners. But with post‐sales equally important when it comes to addressing customer issues in integrating and utilizing the application fully, it is imperative that SaaS vendors leverage channel players to scale to next level of growth.

The IT Service Indian Market Outlook

2008-11-15T06:04:00.000-08:00

I would like to share with you a few articles I found recently about IT service Indian outsourcing market:

By Shyamanuja Das

The IT services exports industry has entered FY 09 amidst some good news and some bad. While Q1 performance has been in line with expectations, thanks partially to the rupee falling against the dollar (yes, this will continue to remain one of the top influencers of IT companies fortune), the forecast for Q2 traditionally a strong quarter remains cautious. While, Wipro and Satyam have issued cautious guidance, Infosys says that the survey among its customers shows a better fortune in Q2 (October to March). Satyam also has a similar guidance.
On the other hand, TPI, the sourcing advisory firm that tracks outsourcing deals globally, says that 246 outsourcing contracts worth $25.6 bn were awarded only in the Q2 quarter. Between January to June, the firm says, the highest number of contracts were awarded in FY 08 in the last ten years.
The firm says that in the next two quarters (corresponding to Q2 and Q3 for Indian firms), the momentum will continue. TPI also says that the EMEA region is witnessing the maximum growth in outsourcing contracts.
This is good news. So is the falling rupee.
But the worries remain about the American market. Many remember the 2004 anti‐offshoring slogans of John Kerry. The presidential elections are back and democratic candidate Barack Obama is the front runner, unlike John Kerry in 2004. Obama has so far remained less scathing in his remarks against outsourcing but has expressed many a times that he would like to save American jobs, by offering incentives for creating jobs in America than creating anti‐offshoring legislation. Is this good news or bad? Unlike Kerry, who used jingoism, Obama argues his points cogently and many expect that he will do what he says. If he does offer incentives to create jobs in America, it will hit the bottomlines of all outsourcing firms. But much of whatever happens due to changed policies will happen after the end of FY 09. As far as elections are concerned, the anti‐offshoring issue is not so much in the limelight. But the US slowdown is a real fear. While many argue that it will result in offshoring activities being stepped up, many others are not too sure. The learning from the past shows that mature outsourcing projects are stepped up while new initiatives and smaller isolated experimentations suffer. This means there may be lesser new contracts while more contracts will come from existing customers. Even TPI data supports this.
It is fairly safe to conclude that slowdown will do to outsourcing what air does to fire or absence does to love: it extinguishes the small, it intensifies the large. Expect the existing customers to rule.

עולם מערכות המידע בישראל:מגמות קיימות ומגמות ל 2009

2008-11-06T06:18:00.000-08:00

א"מ, תקשורת, ותשתיות

אבטחת מידע

8. IDM –IDENTITY MANAGEMENT
הטכנולוגיה בשלה, אולם ההטמעות מאוד מסובכות ומתארכות לא פעם במשך חודשים ארוכים. פרוייקט כזה הוא 20% טכנולוגיה ו 80% איפיון. מדובר בפרוייקט חוצה ארגון שדורש מחוייבות חזקה של הדרגים הגבוהים ביותר בארגון. בתקופה כמו המשבר הכלכלי הנוכחי ופיטורים צפויים של עובדים, מערכות כאלה יכולות לעשות סדר בנושא ההרשאות והגישה למערכות קריטיות לארגון.

9. DLP-DATA LEAK/LOSS PREVENTION
תחום מאוד "חם" לאור המעבר מעולם של הגנה פריפריאלית להגנה מוטת נתונים (DATA CENTRIC SEC). חלק מהפתרונות אינם בשלים במיוחד לאור העובדה שמדובר על רכישות של חברות מובילות ומיזוגן לתוך סוויטות אבטחה גדולות יותר. לתחום זה חלקים משלימים של הצפנה, ניהול זכויות יוצרים ועוד. בעקבות המצב הכלכלי הגלובלי, צפוי תחום זה לקבל דגש בשל הצורך בהגנת נכסי הארגון מעובדים שפוטרו ונותרו מתוסכלים.

10. NAC-NETWORK ACCESS CONTROL
תחום זה לא מוגדר הרבה פעמים כמו שצריך ע"י הארגונים עצמם (בעיקר איזה מענה הפיתרון אמור לתת). קיימים לא מעט POC וישנו מגוון דיי גדול של מוצרים בתחום. בשנה הבאה צפוייה פעילות ערה בתחום.

11. MSS-MANAGED SECURITY SERVICES
מגמה שעדיין לא הגיעה לארגוני האנטרפרייז בישראל. תחום שחלק מהאינטגרטורים מתכוונים לדחוף חזק בשנה הקרובה. להערכתי יהיה קשה מאוד לשכנע מנהלי אבטחת מידע להוציא את הטיפול באבטחת מידע לגורם חיצוני שינהל את זה מרחוק. התחום מפותח מאוד בחו"ל גם בארגוני ענק.

תקשורת

12. IPTEL
בתחום קיימת תנועה יציבה ממרכזיות מסורתיות למרכזיות IP. גם בשנה הקרובה לא צפוייה "התנפלות" על התחום אלא המשך של המגמה הקיימת. הסיבה לכך היא עלות המרכזיות החדשות (למרות שבטווח ארוך מדובר על חיסכון צפוי) וכן המצאות פתרונות בשטח ("מה שעובד טוב, למה להחליף?"). השידרוג ימוקד בארגונים שעושים שינויים מבניים פיסיים וקיימת אצלם מרכזיה שאין לה תמיכה.

13. UNIFIED COMMUNICATION
תחום זה נמצא בתחילת דרכו בארץ ומדובר בדור הבא של ההתקשרות הארגונית. בחלק מהארגונים קיימת הססנות לגבי הצורך העסקי שפיתרון זה נועד למלא. אומנם אין ספק שמדובר בכלי עבודה הכרחי בארגונים גלובליים ובעלי כ"א טכנולוגי, אולם בארגונים מקומיים אימוץ הטכנולוגיה ייקח עוד מספר שנים.

Green IT

14. סביבת חדר המחשב
בתחום הזה עיקר תשומת הלב מופנית לנושא תכנון וסידור חדר המחשב וכן לשיפור מערך מיזוג האוויר. הצעד הראשון צריך להיות ביצוע בדיקה מקצועית למצב החדר ובהמשך שימוש במתודולוגיות שונות לתכנון עתידי של החדר לאור השינויים התכופים בצרכים. בשנה הקרובה ימשיך נושא זה לעניין מאוד את מנהלי מערכות המידע, אך השנה הם מגיעים עם לא מעט ידע (לעומת שנה שעברה, שבה התחום עדיין לא היה מוכר מספיק). קיימות הרבה עבודות מחקר בחו"ל וישראל.

15. ציוד IT
רכש של שרתים יעילים אנרגטית יהפוך לסטנדרט החל בינואר 2009 (פרוייקט ENERGY STAR), כמו כן עולה מאוד המודעות של היצרנים לאספקת פתרונות שמאפשרים יעילות אנרגטית לצד ביצועים מצויינים. הם רואים בכך מנוע מכירתי ולכן צפוייה צמיחה מואצת בתחום בעיקר ב UPS, PDU, שרתים ופתרונות אחסון. בנושא אחסון –למרות שהנושא הסביבתי נדחף חזק מאוד –עלות האחסון היא עדיין המוטיבציה הגדולה אצל הלקוחות ולא עלות החשמל.

16. תחנות עבודה
קיימות שתי מגמות עיקריות בהיבט הסביבתי: מעבר לתחנות רזות (ארגון לא יעבור לתחנות רזות רק בגלל שזה ירוק) ושימוש בפתרונות לניהול אנרגיה ב PC (כיבוי של תחנות עבודה). גם כאן לא רואים בינתיים רכישה של מערכות לכיבוי והדלקת מחשבים רק בגלל שהן ירוקות. בדרך כלל מדובר בתוספת לשימוש הקיים במערכות אלה לעדכון, פצ'ים, אנטי וירוסים וכו'. היבט נוסף הוא חינוך ארגוני שיכול לחסוך הרבה מאוד כסף ללא עלות.

17. הדפסה
בשנה האחרונה עלתה מאוד המודעות אצל לקוחותינו לתחום ולצורך בהגדלת היעילות בניהול מערך ההדפסה. בשנה הבאה צפוייה המשך מגמת הקונסולידציה בתחום וצמצום מספר המדפסות בארגונים לצד העברת עוד אינטראקציות ארגוניות לרשת במקום לנייר. בין השאר ניתן למנות עבודה עם חתימות דיגיטליות, שימוש בטפסים אלקטרונים ועוד

תשתיות

18. Open source - שימוש בכלי open source באופן כללי (לא רק linux), כמו BPM, ETL.
כלי פיתוח שונים וכד'. – מגמה בתחילת הדרך

19. Cloud computing - בתחילת הדרך ולא בדיוק מתאים לכל הגורמים בגלל אבטחת cloud computing קונספט של מידע- אבל שווה לעקוב

20. תמחור תוכנות לפי CORE ולא לפי CPU - מומלץ לבנות מערך שיאפשר לדעת האם מותקנים CPU,
או יש שימוש ב-CORES וגם מומלץ להנחות את גורמי הרכש לביצוע רכש לפי CPU ולא לפי CORES

עולם מערכות המידע בישראל: מגמות קיימות ומגמות ל- 2009

2008-11-06T05:50:00.002-08:00

ניהול ואפליקציות

‏‏‏Office of the CIO

1. PPM (Project and Portfolio mngt)/Demand mngt

ניהול דרישות ופורטפוליו ארגוני. פתרון התומך בתהליך בניית תוכנית עבודה, ומשלב בתוכו ניהול ובקרה תקציבית, ניהול והקצאת משאבים לפרויקטים מתוכננים, ניהול דרישות ותיעדופן, ניהול משימות ופרויקטים הרצים בארגון.

2. IT Asset mngt

פתרון לניהול נכסי IT (חומרה, תוכנה ורישיונות). כלים הנותנים לארגון מענה לניהול חסכוני ויעיל יותר לקראת תקופה של מיתון: איזה נכסים קיימים בארגון, היכן הם נמצאים, מי משתמש בהם, מתי צריך לחדש רישיונות ובאיזה תנאים חתם הארגון על החוזה הקודם מול ספקים.

3. טלפונים ניידים
העלאת עוד ועוד אפליקציות למובייל, כניסה של enterprises לתחום השירותים ללקוחותיהם דרך הטלפונים הניידים. יש לשים לב למשמעויות האבטחתיות של מגמה זו.

חבילות אפליקציה, ידע ו-BI

4. BI

מעבר לתחום ה BI הקלאסי, תחום ה BI האקטיבי (תובנות BI שמשפיעות על תהליכים יומיומיים כמו לדוגמה גילוי הונאות)

5 EPSS.

אלה כלים שמסייעים בהנחיית המשתמשים בזמן אמיתי. ניתן להשתמש בכלים אלה לצורך הדרכת המשתמשים באופן שוטף,
בדיקה מה המשתמש עושה ותיקון שלו אם צריך, וכן ניתן להשתמש בכלים אלה לצורך הנחיית תהליכים עסקיים אם
לצורכי רגולציה (לוודא שבפועל המשתמשים עובדים מול המערכות בצורה התואמת את דרישות הרגולציה) ואם לצרכים
עסקיים אחרים.

6. BPM

כלי מידול תהליכים עסקיים וניטור תהליכים (BPA). כלי אקטיב ציית תהליכים Human Oriented (כלומר בעיקר כלי Workflow)

7. ניהול ידע - מנועי חיפוש ארגוניים

מנועי חיפוש המהווים מעטפת אחת למספר מקורות מידע (מידע בלתי מובנה – מסמכים, מיילים וכד', וכן מידע מובנה
מאפליקציות תפעוליות)

עולם מערכות המידע בישראל

2008-11-06T05:50:00.001-08:00

עולם מערכות המידע בישראל

2008-11-06T05:50:00.000-08:00

נערכים למיתון: איומים, אלטרנטיבות והזדמנויות

2008-11-02T06:06:00.000-08:00

לאחר שחברות מחקר שונות כדוגמת גרטנר ופורסטר פרסמו תחזיות אופטימיות לגבי הגידול בתקציבי ה - IT (גם אם מדובר בגידול נמוך יותר ממה שציפו לפני שנה), פרסמה STKI את התחזית שלה, אופטימית קצת פחות, ולפיה הוצאות ה - IT לשנת 2009 יקוצצו בשיעור שבין 5% ל - 15% ביחס לתקציב השנה הקודמת, בתגובה להאטה כלכלית בשווקים הבינלאומיים וההערכות הכללית למיתון.

אין ספק, כי שוק ישראלי בכלל וארגוני IT בפרט כבר מושפעים מהמיתון: הודעות על פיטורין, ביטולי בונוסים והקפאות שכר מתפרסמות מידי יום במדורי הכלכלה, הבנקים מפרסמים הזהרות רווח והפרויקטים המתוכננים נעצרים בשל חוסר תקציב. בתקופה זו חשוב לבדוק, האם הצעדים הננקטים הנם תוצאה של תוכנית מחושבת היטב. מנהלי IT העומדים לקראת הקיצוץ התקציבי צריכים לבחון מספר אלטרנטיבות יעילות להורדת עלויות ה – IT.

· האם כוח אדם הוא הראשון להיפגע, ואם כן אילו תפקידים?
· האם זה הזמן לחזור למיקור החוץ?
· מהם המודלים העסקיים החדשים להפחת הוצאות IT ?

קיצוץ כוח אדם
עובדי IT נחשבים למשאב איכותי ויקר, ולכן צמצום בכוח אדם זה מהווה הגורם העיקרי לירידה בעלויות. עובדי השמה ועובדים פרויקטאליים יהיו כנראה הראשונים ללכת. מתחילת השנה, ראינו כי רוב הארגונים הגדולים בארץ מצמצמים את אחוז עובדי ההשמה מסך מצבת כוח האדם בתחום ה – IT. הנטייה היא להפוך את עובדי ההשמה הותיקים לעובדי חברה, על מנת לגרום להם להרגיש שייכות ונאמנות חזקות יותר לארגון וגם לחסוך בעלויות העובד (עלות עובד השמה גבוהה בד"כ ב-10-30% מעלותו של עובד חברה). ניתן לצפות כי בעתיד הקרוב, מגמת ה - insourcing של עובדי IT תלך ותגבר. עובדים פרויקטאליים ישוחררו בתום הפרויקט, ועובדי השמה יפוטרו.

Offshore / Nearshore
בארגונים בהם עובדי ה- IT הנם עובדי חברה, כדאי לשקול את הוצאת הפעילות הלא אסטרטגית למיקור חוץ ו - Offshore/nearshore (מיקור החוץ של השירותים כדוגמת פיתוח ו -QA לספקי שירות המעסיקים כוח עבודה זול יחסית - בדרך כלל מהמגזרים החלשים, מהפריפריה או מהמדינות המתפתחות) ולחסוך בדרך זו עד 40% מתעריפי IT הרגילים.
את פעילות הליבה, הדורשת כוח אדם איכותי, כדאי לנהל בתוך הארגון. באחד הימים המיתון עתיד להסתיים, והארגון צריך להישאר עם עתודה מקצועית לימים שאחרי.
חשוב לציין, כי בשווקים הבינלאומיים, בעיקר בארה"ב, מסתמנת מגמה הפוכה Backshore - . המשבר הפיננסי ופשיטות הרגל המתמשכות משפיעים בצורה שלילית על מיקור החוץ בהודו ובסין. חוסר היציבות במגזרים בנקאות וביטוח גורם לארגונים לבחון מחדש את המודלים העסקיים שהיו מקובלים עד כה. בנוסף, נראה כי "תחילת הסוף" של Offshore מעידה על רצון האמריקאים להחזיר את מקומות העבודה לארה"ב.

מיקור חוץ עדיין כאן?
נראה כי בישראל היה מוקדם מידי להספיד את מיקור החוץ. חברות אשר בחרו במיקור החוץ המסורתי, כגון: מיקור החוץ של תשתיות, אפליקציות ומרכזי השירות, לא ממהרות להחזיר את השירותים הביתה, ואף מגדילות מעט את היקף הפעילות אצל הספקים. ארגונים חדשים שיבחרו במיקור החוץ בשנה הבאה, יהיו ארגונים שינסו לייעל תהליכים או להימנע מהשקעות כבדות הטמונות ברכישת מוצרים או שירותים חדשים. יחד עם זאת, הבשורה החדשנית כאן איננה המודלים הקלאסיים שלoutsourcing , אלא מודל המשך של מיקור החוץ שנכנס לחיים וללקסיקון שלנו במהירות בזק: Cloud Computing .

Cloud Computing

2008-11-02T05:53:00.000-08:00

השינוי העיקרי שמחולל Cloud computing הוא באופן אחסון המידע, הרצת אפליקציות וגישה למסמכים. במקום הרצת תוכנות ונתונים על מחשבים אינדיווידואליים, הכול מאוחסן כעת ב"ענן" – הרכב של מחשבים, שרתים ואפליקציות עם גישה דרך האינטרנט. Cloud computing מאפשר גישה לכל האפליקציות והמסמכים שלך מכל מקום בעולם, ובכך הוא משחרר אותנו מהתלות בשולחן העבודה. ישנם היתרונות רבים במודל זה, כאשר אחד מהם (ניחשתם נכון!) הנו החיסכון בעלויות:

· Cloud computing מוריד את עלויות התשתיות: אינכם צריכים כעת מחשב חזק (זאת אומרת, יקר) על מנת להריץ אפליקציות, מכיוון שמדובר באפליקציה מקוונת, ומכאן שדרושים פחות מקום לזיכרון, דיסק קשיח קטן יותר, פחות שרתים, ובקיצור - עלות התשתיות נמוכה יותר.

· Cloud computing מפחית את עלויות התחזוקה: הן לחומרה (פחות שרתים כבר אמרתי?) והן לתוכנה (אפליקציות אינן נמצאות על מחשבי הארגון, ולכן צוות התחזוקה קטן).

· Cloud computing מפחית גם את עלות התוכנה : במקום רכישת חבילות תוכנה שונות לכל מחשב הארגון – לעובדים שבאמת משתמשים באפליקציה כלשהי מוקנית גישה לאפליקציה זו ב"ענן". לגבי עלות התוכנה, יתכן כי חברות ה - Cloud computing תשכורנה את תוכנותיהן בעלות הדומה למחיר התוכנה של חברות התוכנה המסורתיות, למרות שנכון להיום, שירותי ה - Cloud computing מתומחרים נמוך יותר מתוכנת השולחן העבודה דומה.

· עדכוני תוכנה: יתרון נוסף, הקשור לתוכנות Cloud computing , הנו עדכוני תוכנה מידיים. מעתה, אין צורך בהתלבטות בין תוכנה מיושנת לבין עלויות גבוהות של שדרוג. אפליקציות מקוונות מתעדכנות באופן אוטומטי: בכל פעם שאתם מתחברים לאפליקציה דרך האינטרנט, אתם מתחברים לגרסה העדכנית ביותר שלה, ללא תשלום נוסף לשדרוגים.

כמובן שכמו בכל דבר חדש, מודל של Cloud computing טומן בחובו מספר חסרונות וסיכונים, כמו למשל הצורך התמידי בחיבור לאינטרנט, אפליקציות איטיות לפעמים, אבטחת מידע ועוד. יחד עם זאת, דווקא בתקופת המיתון כדאי לפחות לבחון את הנושא.Cloud computing הוא חלק מהעתיד שלנו בכל מקרה, ולכן אם נוכל בהזדמנות זו גם לחסוך בעלויות – אין סיבה שלא נתחיל להשתמש בו כבר עכשיו.

לסיכום: המודל העסקי של Cloud computing מציע דרך עבודה חדשה, לפיה ניתן יהיה לגשת לתוכנות הארגון דרך האינטרנט ולקבל שירותי תשתיות, תחזוקה ועדכוני גרסאות בעלות מוזלת וכאב ראש מופחת. מודל זה מתאים ביותר לתקופות עם היקפי עבודה משתנים, ואולי זה הזמן לנסותו.

חברות יועץ וכלים מובילים בנושא SOX בארגונים ישראליים

2008-10-26T01:34:00.000-07:00

לאחרונה נתבקשתי לבדוק באילו חברות יעוץ וכלים טכנולוגיים משתמשים לקוחות ישראליים לתמיכה בתהליכי ה -SOX בארגונם. להלן ממצאים של הסקר שערכתי בקרב לקוחותנו:

ארגון ממגזר ביטחוני:
בשנת 2005 החל הארגון את תהליך הבחינה של חברות יעוץ וכלים להטמעת תהליכי ה-SOX. חברת יעוץ שנבחרה הייתה חברת רו"ח ליועץ אסטרטגי ובקרה חשבונאית – KPMG. חברות רו"ח מגיעים בד"כ עם כלים דוגמת excel ו-word לניהול ותיעוד תהליכי SOX , וכך גם חברת KPMG. יחד עם זאת, הארגון החליט להשקיע במערכת ופנה לבדיקת ארבעת הכלים הבאים:

Dynasec (Securitive)
Aris
IBM
SAP
בחירת המערכת נעשתה לפני 3 שנים. מודול של SAP היה איננו מוכן אז לתמוך בתהליכים אלה כראוי: הוא היה סטאטי ולא נוח לשימוש. חשוב לציין, כי נכון להיום נראה כי לארגון SAP כדאי להשתמש במערכת של SAP לניהול SOX. הטמעה של שתי מערכות נוספות - IBM ו-Aris - דרשה עבודה של מומחים מחו"ל ולכן מערכות אלה נפסלו בשל עלותן היקרה.

בחירה במערכת Securitive של Dynasec הייתה הבחירה הטבעית. מערכת זו שופרה משמעותית בהתאם לדרישות הלקוח יחד עם KPMG, והיום ארגון מרוצה הן מהתוצאה, והן מבחירת המערכת. פרויקט זה נמשך כשנה.

ארגון ממגזר בטחוני:
לפני כשנה נעשתה בחברה ביקורת SOX. חברת יעוץ, אשר נבחרה להכין את נהלי העבודה ולעשות את הביקורת, הייתה E&Y אשר עשתה עבודה טובה. פרויקט זה איננו קל ונמשך כשנה, אך היום ניתן לומר בבטחה, כי זאת הייתה הזדמנות מצוינת לארגון לרענן נהלים מיושנים, ותהליכי עבודה הפכו ממוסדים יותר, כאלה שמסוגלים לפתור בעיות בזמן אמת. אנשי המקצוע אינם מרוצים מנהלי עבודה חדשים, אשר מוסיפים להם זמן עבודה ומחייבים אותם לתעד של שלב בעבודותיהם, אך יחד עם זאת ברור, כי בזכותם יחידת IT הפכה למסודרת הרבה יותר. בנוסף, בזכות הSOX, יחידת IT מקבלת כיום משאבים חדשים ביתר קלות.

לאחר בדיקת עלות/תועלת, לא נרכשו כלים חדשים עבור תהליכי SOX. כלים אלה אינם זולים ובאים עם workflow חדש, אשר מתנגש במערכות הקיימות בארגון. המערכות הנמצאות בשימוש לצורך SOX הנם: excel, word, SharePoint

ארגון ממשלתי:
לצורך ביצוע פרויקט ביקורת לפי SOX נבחרה חברת רו"ח פאהן-קנה, אשר ביצעה עבודה מקיפה של יותר משנה, שדרשה תיעוד, שירטוט, ומיפוי של יותר מ-90 תהליכים עם השלכות לדוחות הכספיים של הארגון.

לאחר הניתוח והבנה של דינמיות התהליכים הללו, הארגון הבין שאין זה אפשרי לבצע ביקורת נאותה ללא מערכת ממוחשבת. מערכת שנבחרה הנה: Securitive של Dynasec אשר בלטה על פני המתחרים ביתרונות של הטמעה מהירה וקלות השימוש.

ניהול שעות של קבלני משנה

2008-10-26T01:22:00.000-07:00

לאחרונה נשאלתי לגבי הדרכים המקובלות לניהול שעות של קבלני משנה בארגוני IT בישראל. חשוב לציין, כי תחום זה איננו מפותח במיוחד בארץ ולא מעט ארגונים מנהלים את שעות הקבלנים שלהם בצורה לא יעילה, ידנית ברובה, וללא הצלבת הנתונים מהשטח בזמן אמת. להלן תוצאות הסקר הקצת שערכתי בקרב לקוחותנו לגבי הדרך בה הם מנהלים את שעות הקבלני המשנה.

ארגון גדול ופרויקטאלי עמו שוחחתי עושה שימוש במערכת דיווח שפותחה פנימית שמחוברת לשעוני נוכחות של סינאל, באותו ארגון פותח ממשק המעדכן נתוני דיווחי נוכחות לתוך ה-SAP ולמודול הפיננסי כך שהחשבוניות הנשלחות מתואמות עם השעות (וכן בדיקה שעמדו ביעדי הביצוע המוגדרים). קבלנים חיצוניים מקבלים תגי עובד ותוך כדי הדיווח למערכת (לא וובית) כבר ידוע מי הם ומה הפרויקט אליו הם משויכים או משימה עליה עבדו. האחראי על נושא זה בארגון הספציפי הזה הנו בעל תפקיד במחלקת כוח אדם שעובד עם המחלקה הפיננסית. המחלקה הטכנית/Help Desk אינה קשורה להתנהלות הפיננסית.
מספר ארגונים נוספים ציינו כי מחלקת ה-Help Desk הנה אחראית על העברת דוחות, אשר נעשית באופן ידני (ללא ממשק) ממערכות שונות (מערכת Help desk, מע' CRM) בהם מנוהלות שעות של טכנאים חיצוניים למחלקת HR או כספים.

Oracle acquires Primavera Software

2008-10-18T11:07:00.000-07:00

בתאריך ה- 8 לאוקטובר 2008, אורקל הכריזה על רכישת פרימוורה, אחד הפתרונות המובילים בתחום ניהול פרויקטים ופורטפוליו ארגוני (Project and Portfolio Management - PPM) בתעשיות ורטיקאליות מגוונות, כגון: היי-טק, צבא, ממשלה, בנייה, שירותי IT ועוד. PPM של פרימוורה עוזר להגיש הצעות לפרויקטים חדשים, לתעדף אותם, לתכנן טוב יותר את ההשקעות בארגון, לנהל ולבקר פרויקטים מורכבים. יחד עם האפליקציות הקיימות, רכישה זו צפויה לספק לאורקל פתרון ארגוני מלא לניהול פרויקטים, הקצאת משאבים, צמצום עלויות, עמידה בלוחות זמנים, וקבלת החלטות טובה יותר, תחום בו לא היה לאורקל פתרון מוביל.

הפרטים הסופיים של העסקה עדיין בסגירה, ונתונים פיננסיים לא נחשפו עד כה. אף על פי שאין מדובר ברכישה הגדולה של אורקל שנעשתה לאחרונה, מהלך זה מייצג את כוונת החברה להיכנס לשוק השירותים, במיוחד בתעשיות עתירי פרויקטים.

זוהי רכישה נוספת בשורה ארוכה של רכישות שביצעה אורקל בשנים האחרונות של ספקי best of breed המתמחים בתחום מאוד ספציפי. אולם מעבר למכירת הפיתרון לחברות כפיתרון ייעודי, יהיה זה מעניין מאוד אם אורקל תחבר את יכולות המוצר למודולי ה ERP שלה (ובמיוחד מודול פיננסים וHR). חיבור זה יאפשר לה לספק פיתרון מתקדם לחברות פרויקטאליות במהותן, אשר מתנהלות בצורה פרויקטלית גם מבחינת ההתחשבנויות הכספיות, הכרה בהכנסות, וניהול העובדים כמשאבים פרויקטליים. חברות אלה נאבקות כל הזמן לחבר את תפעול הפרויקטים השוטפים (מה שמתבצע בכלי ניהול פרויקטים) לניהול המשאבים (מה שמתבצע כיום במערכות ה ERP).

לפרטים נוספים: http://www.oracle.com/primavera/index.html

Windows Internet Explorer 8

2008-10-16T07:03:00.000-07:00

למרות נוכחותו הדומיננטית בשוק, ניתן לומר, כי מבחינה מסוימת, אינטרנט אקספלורר נשאר מאחור. IE 6 שרד בשוק הרבה אחרי ש"פג תוקפו" ו-IE 7 היה לכל היותר שדרוג קטן אשר השאיר את הדפדפן של מיקרוסופט מאחורי המתחרים.
גרסת בטא 2 של אינטרנט אקספלורר 8 נראית, לעומת זאת, כתגובה הולמת של מיקרוסופט להתפתחות הדפדפנים של המתחרים; מדובר בגרסת הדפדפן הראשונה המשופרת משמעותית מאז השקת IE 5 ב- 1999. גרסת בטא 2 של IE 8 כוללת תכונות חדשות המשפרות את רמת השימושיות, יציבות, ואבטחה של הדפדפן, כאשר חלקן אף משותפות לדפדפנים המובילים (Firefox, Opera, Microsoft, Google). אינטרנט אקספלורר 8 מציג בפועל מספר חידושים טכנולוגיים משל עצמו.
כמובן שצריך לזכור כי מדובר עדיין בגרסת בטא ויש מספר לא מבוטל של אתרים פופולאריים חדשים שצריכים להתאים את עצמם ל-IE 7, ולכן מומלץ בינתיים לא להיכנס להרפתקה עם הדפדפן החדש, אלא להשאיר אותו לבדיקות של המתכנתים המחפשים אתגרים טכנולוגיים.
חלק מהפיצ'רים החדשים המשמעותיים ביותר ב-IE 8, קשורים לתחום של Web privacy. מצב של InPrivet החדש מאפשר גלישה בטוחה כאשר שום היסטוריה, cookies, או כל נתון אישי אחר לא נשמר בזכרון המחשב, בזמן שלוגו של InPrivet מופיע בחלון כתובת האתר. על מנת להפסיק את מצב נ-inPrivet אפשר פשוט לסגור את החלון הדפדפן הספציפי (מה שאומר שאפשר לעבוד במספר מצבים שונים של דפדפן, אישי וכללי, בו זמנית).
תכונה חדשה נוספת - InPrivate Blocking אמורה לאפשר למשתמש לחסום מידע מלעבור לאתרי צד שלישי, ואתרים בהם מבקר משתמש, מפני שבמקרים מסוימים יש אפשרות לאסוף נתונים לגבי המשתמש מאתרי האינטרנט השונים. תכונה זו עובדת בהתחלה במצב של למידה, כאשר היא לא חוסמת נתונים, אך עם הזמן היא תחסום אתרי צד שלישי, אשר מופיעים בתדירות גבוהה מדי, מלאסוף נתונים. משתמשים יוכלו גם לחסום אתרים מסוימים באופן ידני וגם לייבא רשימת האתרים לחסימה.
כמובן שלא כל דבר חדש ב-IE 8 קשור לפרטיות – ישנן מספר תכונות חדשות אשר משפיעות על הדרך בה אנו גולשים באינטרנט ועושים אינטראקציה עם האתרים השונים. אחת התכונות היותר מעניינות הינה IE 8 Accelerators. אייקון Accelerator מופעל ברגע שהמשתמש מדגיש טקס בעמוד האתר (אייקון זה מופיע בצמוד לאייקון הדגשה). על ידי הקלקה על האייקון Accelerator או על הכפתור הימני, משתמשים יכולים מבצע מספר פעילויות, כגון: חיפוש, תרגום, ואף מציאת מפות, כאשר פעילויות אלו ירוצו בחלון pop-up קטן ולא בדף אינטרנט חדש. תכונת Accelerators יכולה להיות מאוד שימושית, מכיוון שהטכנולוגיה שלה פתוחה למפתחים, כל אתר או חברה יכולה לבנות Accelerator מותאם אישית.
הרבה תכונות חדשות בגרסת בטא 2 של IE 8 כבר נמצאות בדפדפנים מתחרים, כמו Firefox ו-Opera, והיא עדיין איננה יציבה מספיק. הסטנדרטים התומכים בגרסת בטא 2 של IE 8 טובים בהרבה מאלה התומכים ב-IE 7, ו-IE 8 נראה ידידותי יותר למפתחים מגרסאות הקודמות.
להורדת גרסת בטא 2 של IE 8 www.microsoft.com/ie8

Web Browsers the new generation

2008-10-02T05:14:00.000-07:00

דפדפני האינטרנט אינם משמשים רק לגלישה. הם משלבים בתוכם כלים המקלים על חווית הגלישה של המשתמש. בזמן שמיקרוסופט, מוזילה וגוגל מציגים דפדפנים חדשים, הדפדפן הופך להיות יותר חשוב ממש שהיה בעבר.

רק לפני מספר שנים בודדות, היה קשה לדמיין קטגוריית מוצרים פחות מתפתחת מדפדפני האינטרנט.
Microsoft's Internet Explorer 6 וגרסאות הישנות יותר של אינטרנט אקספלורר שלטו בשוק עם יותר מ-95% של משתמשים. באותו הזמן, למיקרוסופט לא היו שום תוכניות לשפר את הדפדפנים שלו. יתרה מכך, במיקרוסופט יצאו בהצהרה כי דפדפים יינתנו כאפליקציה עצמאית, ורוב הפעילות האינטרנט תעשה בעזרת אפליקציות שונות ומערכות הפעלה. לא כולם החזיקו באותה דעה. מי שקיווה כי אינטרנט יהיה חי ופתוח חיכה לשחרורו של דפדפן Firefox 1.0. ובצדק, מכיוון ש-Firefox גנב פלח שוק נכבד מ Internet Explorer ואילץ את מיקרוסופט לשנות את מסלול התוכניות לדפדפני האינטרנט שלו.

נכון להיום, קשה לדמיין סקטור טכנולוגי חי וחשוב יותר מדפדפני האינטרנט. נראה כי מלחמת הדפדפנים החדשה תחליף במהרה את מלחמת מערכות ההפעלה ביכולתה להשפיע ולקבוע איך אנשים ועסקים ישתמשו במחשבים.
בחודשים האחרונים יצאו לשוק מספר דפדפנים חדשים ומרשימים.

גוגל כרום עושה רושם ראשוני טוב

נראה כי גוגל כרום עשה כניסה מרשימה לתחום דפדפני האינטרנט.

עם ההשקה המפתיעה לטובה של המבחן ביטא של Google Chrome, ענקית האינטרנט כבר שינתה את הנוף הנוכחי של דפדפנים. ביום הראשון אחרי העלייה לאוויר גוגל הצהירה על 1% מפלח השוק, אחרי יומיים – 3%. לפי התחזיות גוגל כרום יזכה ב-5% מפלח השוק דפדפנים בסוף 2008.יחד עם מספר גמגומי ביטא, חווית השימוש בגוגל כרום עובדת בדיוק כמו שהיא צריכה לעבוד בדפדפן. כמובן שרוב הקרדיט עבור התכונות הבולטות ויכולות של גוגל כרום צריך ללכת למתחרים, הכוללים את Firefox, Safari, Opera ואף Internet Explorer. אין הרבה חידושים בגוגל כרום, רוב התכונות, מטאבים ועד ל private browsing modes, הנם כבר נמצאים בדפדפנים המתחרים. יחד עם זאת, ברוב המקרים גוגל כרום מיישם את התכונות הללו בדרך טובה ומספקת לנו בסופו של דבר דפדפן עם שימושיות מצוינת ויכולות מגוונות. לניסיון של גוגל כרום ביטא http://www.google.com/chrome

IT Asset Management Round Table Invitation

2008-09-25T05:39:00.000-07:00

לקוח יקר,

ברצוני להזמינך למפגש "שולחן עגול" בנושא IT Asset management. מפגש זה מהווה דיון בין כעשרה ארגוני משתמשים שמתמודדים כיום עם סוגיות הקשורות לניהול נכסי ה-IT: מעקב אחרי חומרה, תוכנה ורישוי בארגונים בראיית המטה של המנמ"ר (לא תפעולי!).

ניהול נכסי ה- IT עושה בקרה על נכסי IT ארגוניים מתכנונם ותקצובם ועד להוצאתם מכלל השימוש. בתקופה לא פשוטה זו, עם צמצום תקציבים, הקפאת גיוסים, ולחץ עולה לחסכון בהוצאות ה-IT, ניטור ובקרה של נכסי IT הינו צעד הכרחי לעשיית יותר עם פחות. ללא ניהול יעיל, נכסי IT עלולים לעלות לארגון הרבה יותר ממה שנחוץ בשל בזבוז וכפילויות, ניהול מורכב ותחזוקה יקרה.

מפגש זה מהווה הזדמנות מצוינת להחלפת רעיונות בנושא, וקבלת המלצות וטיפים מארגונים אחרים. כל ארגון יספר על הנעשה בארגונו בנושא זה,כך שניתן ללמוד הרבה לגבי best practices ולקחים כתוצאה ממפגש זה.

להלן חלק מהשאלות אותן נעלה בדיון:

· מעקב אחרי חומרה: PC, מדפסות, שרתים, PDA ועוד
· מעקב אחרי תוכנות: אילו אפליקציות קיימות בארגון ומי משתמש בהן?
· ניהול הרישוי: כמה רישיונות יש לארגון? מתי צריך לחדש אותם?
· IT Asset portfolio mngt – רגע לפני בניית התקציבים והחלטות הניהול (לא תפעולי)

המפגש יתקיים ביום שני, 10 בנובמבר 2008, במשרדי החברה ברח' המנים 11, בני ציון. המפגש יתחיל בשעה 09:30 בבוקר, וימשך עד השעה 13:00 לערך. ארוחת בוקר קלה תוגש במקום. אנא אשרו את השתתפותכם ומסרו לנו את שמו של נציגכם המעוניין להשתתף.

אשמח לראותכם,
גלית

2008-09-20T01:29:00.000-07:00

מלחמת דפדפני האינטרנט

2008-09-20T01:07:00.000-07:00

במהלך החודשים האחרונים אנו עדים לשינויים רבים בעולם הדפדפנים כמותם לא ראינו מאז ימי מלחמת הדפדפנים בשנות ה-90'. מ-Firefox ל-Opera, מ-Internet Explorer ל-Safari ועד לשחקן החדש – Google Chrome, דפדפני האינטרנט מתחרים על המקום הראשון בלהיות הפלטפורמה הטובה ביותר עבור הדור הבא של מערכת ההפעלה האינטרנטית. במצגת הבאה ניתן לגלות מהם המאפיינים החדשים והיכולות העיקריות אשר מציגים דפדפני האינטרנט של גל האחרון.

2008-09-16T00:58:00.000-07:00

COBIT לשליטה ובקרה

2008-09-15T03:03:00.000-07:00

בעוד שבעולם ה- COBIT כבר קיים ואומץ זה מכבר על ידי ארגונים כמתודולוגיה הרשמית (ולא רק ל- IT), הרי שבארץ התחילו ארגונים לדבר עליו רק בחצי שנה-שנה האחרונות. כרגע, קיימת בעיקר אי-הבנה לגבי הנושא, והארגון הישראלי הממוצע חש מבולבל ומוצף ברגולציות, תקנים, סטנדרטים ומתודולוגיות, אשר COBIT הוא רק אחד מהם. ל- COBIT יש חשיבות רבה, מאחר והמבקרים החיצוניים יעבדו לפי "check list" מסוים המתבסס, בין השאר, גם עליו. לכן, עדיף לארגונים ליישר קו כלפיו, כבר עכשיו. לא מדובר בתהליך קל, אבל בעזרת התגייסות של ההנהלה תוך הבנת חשיבות הנושא, אני מאמינה כי תוך מספר חודשים, ניתן יהיה ליישם COBIT בארגון. מאחר ואין עדיין דוגמאות מספיק טובות בארץ, קשה להתייחס לתקופת זמן להטמעה, כמו גם לעלויות. עם זאת, ארגון שכבר יישם בהצלחה מתודולוגיות אחרות, כמו ITIL או באזל II , למשל, יוכל ליישם גם את COBIT בקלות. כיום, ניתן לראות בארגונים רבים פיצול תפקידים: ה- CTO אחראי לנושא ה- ITIL במחשוב, ה- CSO אחראי לנושא תקני ISO , ועוד אדם נוסף אחראי על ה- COBIT . לכן, מומלץ למנות אדם אחד, למשל ה- Chief Risk Officer-CRO שיהיה אחראי על כל הנושאים הללו גם יחד.

עוד על ה-CobiT תוכלו לקרוא בקישור הזה לתחקיר שנעשה ע"י המגזין PCON.

הסמכה לתקן ISO‏

2008-09-10T01:02:00.000-07:00

אחד הלקוחות שלנו שאל אותי השבוע אילו ספקים מורשים לתת הסמכה לתקן ISO‏ (כמו מכון התקנים הישראלי). בדקתי את הנושא ומצאתי תשובה מעניינת. מסתבר כי כל אחד, ממש כל גוף, יועץ עצמאי, ואפילו אני יכולים לתת הסמכה ל- ISO, ואף לתת תעודה (על שם גלית פיין למשל), כי ארגון נבדק והוא עומד בסטנדרטים של תקן ISO 9000.

הבעיה היא - מי יכבד את האישור של גלית פיין? ממש כמו תעודת כשרות (בד"צ, רב עובדיה וכ"ד) גם כאן יש גופים שנחשבים לאוטוריטה בתחום, כמו מכון התקנים, אשר עובד עם גוף קרדיטציה הולנדי. בעולם יש מספר גופי קרדיטציה, אשר בודקים את הבודקים, מה שמצריך כל גוף או יועץ לשלם להם סכום כסף לא קטן על כל הסמכה. מכון התקנים שם את הלוגו שלו בסוף ההסמכה והשאלה היא אם גם הלוגו של גוף אחר יהיה מקובל עליכם. חברה ישראלית IQC http://www.iqc.co.il/ למשל, אשר החלה לתת הסמכות ל-ISO 9000, הצליחה להיכנס למספר ארגונים, וכך גם הורידה גם את המחירים של מכון התקנים ברגע שאלה הרגישו תחרות.

SOFTWARE EVALUATIONS: Enterprise Service Desk

2008-09-09T00:14:00.000-07:00

From Butler Group
With companies going global and their IT infrastructures becoming more decentralized, there has been a necessity to staff an adequate service desk for quite some time. Although all applications can manage trouble tickets and call volumes, the rapid increase in complexity within an organization’s IT environment is causing greater call volumes. Most service desk applications only automate the business process involved, thereby reducing call length, and do not provide a solution that can better address call volumes and service desk staff efficiency.

To address call volume, companies have three options available to them: increase the service desk staff, decrease the amount of calls coming into the desk, or increase service desk staff efficiency in responding to calls. With the shortage of IT labor in the market and massive turnover rates in the service desk, experienced service desk staffers are hard to find. Decreasing the amount of calls to the service desk would require organizations to more aggressively homogenize its IT environment and train their workforce for the tools provided. These efforts have been difficult to perform adequately, as global organizations cannot keep their IT environment from diversifying and training end-users only provides a marginal remedy.

Vendors are beginning to realize they must empower the end users themselves and focus the users’ interactions with the service desk to increase staff efficiency. They must provide the functionality to solve end-user issues or get them to a point where technician time is limited to a minimum. The business processes around the service desk application must be transformed from a reactive touch point to a proactive self-service portal. Some applications are already beginning to enable end users to shift such basic functions as password reset to a self-service function.

Internet Strategies Round Table summary

2008-08-18T01:23:00.000-07:00

כנסו לסיכום מפגש - שולחן עגול בנושא: אסטרטגיות אינטרנט בארגון

מבוא
מפגש זה עסק בניהול, עיצוב, תכנון, ותפעול של אתרי אינטרנט בארגונים. רוב משתתפי הדיון הנם מנהלי מחלקות שונות בתוך יחידת ה-IT (למעט משתתפים אחדים ממחלקות עסקיות) ממגוון סקטורים – טלקום, שירותים פיננסיים, ציבורי, תעשיה, ובריאות. המפגש עסק בסוגיות הבאות בתחום אסטרטגיות אתרי אינטרנט:

Web 2.0 באתר האינטרנט החיצוני
Web 2.0 בתוך גבולות הארגון
סוגיות ארגוניות – מי אחראי ליוזמות אינטרנט בארגון?
Self Service באתרים חיצוניים: עד כמה מודל שירות עצמי "תפס"? התועלות הצפויות, כיצד לעודד לקוחות לעבוד במודל שירות עצמי?
האתר ככלי להכרת הלקוח ופרסונליזציה
כלי ניתוח אתרים
הקשר בין CRM לאתר האינטרנט
עולמות וירטואליים
נושאים נוספים שצוינו כחשובים
נספח: תגובות ספקים ויועצים לגבי הנושאים שעלו במפגש

Web 2.0 באתרי האינטרנט החיצוניים

2008-08-14T04:02:00.000-07:00

במפגש האחרון שערכתי בנושא Web 2.0 בהשתתפות של 20 ארגוני IT גדולים בארץ, נאמר על ידי הארגונים כי תחום זה מעסיק אותם כבר לא מעט זמן, גם אם עדיין, אצל רובם, לא נעשה הרבה. עדיין לא ברור כל כך מהו ה-ROI האמיתי לארגון מתפיסות וטכנולוגיות שונות של web 2.0, כגון: RSS, בלוגים,widgets, wikis, קהילות אינטראקטיביות וכ"ד באתרים חיצוניים. ברור, כי אתר חיצוני זה הפנים של החברה ללקוח, וכי כלים ותפיסות של web 2.0 הן הכרחיות באתרים החדשים על מנת לשפר תחושת השייכות של לקוחות לארגון בעזרת פעולות אינטראקטיביות, לעודד אותם לשירות עצמי דרך פרסונליזציה של האתר, ולפתוח עמם ערוצי תקשורת ישירים דרך בלוגים ו-wikis. רוב הארגונים ציינו כי שדרוג האתרים החיצוניים והפיכתם לאתרי web 2.0 נמצא בתוכנית העבודה של 2009. כ-60% מהמשתתפים במפגש ציינו כי ארגונם עושה כבר היום שימוש בטכנולוגיות web 2.0 באתרים חיצוניים, שאר ענו כי אין בארגון עדיין כל שימוש ב-Web 2.0.

אתרים היום הם לרוב אתרים שיווקיים ותדמיתיים, עם דגש לאספקת מידע ללקוח. ארגוני IT מציינים כי מחלקות עסקיות מתחילות לדרוש מהם להיות מוכנים בנושאים של Web 2.0, ולכן הם נמצאים עתה במהלך של הכנת תשתיות, בחינת רעיונות , ואיסוף מידע. להלן מספר נקודות שעלו במפגש על הנעשה היום בתחום:

חשיבות השיתוף של גולשים בתכנים שונים באתר. לדוגמא, נבנה פורטל היצירה לקהילת יוצרי הסרטים. בפורטל יש אפשרות לדרג את הסרטים, להוסיף תגובות ועוד. אף על פי שרוב הפעילות באתר נעשית לקראת תחרויות הסרטים, מאמינים מנהלי האתר כי יוכלו להגדיל את תנועת הגולשים בעזרת יחסי ציבור נכונים..
הקמתן של רשתות חברתיות באתרים חיצוניים נתקלת בלא מעט הסתייגויות, כגון: החזר ההשקעה הכספית; חשש מתכנים חופשיים ללא עריכת הארגון; גלישת מידע פנים ארגוני החוצה.
דוגמת web 2.0 נוספת הנה פורטל RSS בסגנון mini box. חברי הקהילה יכולים לשאוב עדכוני RSS לפי נושאים מתוך האתרים השונים העומדים לרשותם, במקום לקבל עדכוני RSS מכל אתר בנפרד.
נושא התאמה אישית באתרים חיצוניים personalization)) עלה לא מעט במפגש. ארגונים מחפשים להפוך אתרים ל-fun, ומאמינים כי פרסונליזציה תמשוך גולשים לאתר. חלק מהארגונים שוקלים להציג ראיונות עם לקוחות המשתמשים במוצרי החברה; להשיק פורום לקוחות; ולשפר את הקשר עם לקוחות פוטנציאליים באמצעות צ'טים.
* עלה רעיון לעשות צ'ט וירטואלי – שיחה עם דמות וירטואלית במקום שיחה עם נציגי שירות.
ארגונים ציינו כי הם משתמשים ב-Web Trends כדי ללמוד איך לשווק נכון שירותי/ או מוצרי הארגון בהתאם להתנהגות הלקוחות. כאשר רואים כי אין מספיק כניסות במקום מסוים באתר, דואגים ליחסי ציבור טובים יותר. מדי פעם עושים מבחני שימושיות באתר.
כלי מומלץ נוסף הנו Google Analytics, אשר נוח יותר לאנשי השיווק וניתן להורדה בחינם
41% מהמשתתפים ציינו כי באתר החיצוני שלהם ניתן להוריד עדכוני RSS
ל- 17% יש בלוגים
17% עושים שימוש ב-Mashups
25% תפישות web 2.0 אחרות, כגון: Ajax, שיתוף גולשים בתכנים,חדרים לניהול מסמכים/ חדשות

סוגיות ארגוניות – מי אחראי ליוזמות אינטרנט בארגון?
54% מהארגונים המשתתפים בשולחן עגול ציינו כי אחריות על אתר האינטרנט החיצוני הנה של אגף העסקי (HR, חטיבת שיווק/ שירות לקוחות, אגף דוברות, הוצאות לאור ואינטרנט, אגף EB פיתוח עסקי) יחד עם מחלקת מערכות מידע (צוות אינטרנט, מחלקת קשרי לקוחות במע' ופרויקטים, icomm).

Self Service באתרים חיצוניים
אין ספק שמודל שירות עצמי מושך את רוב הארגונים, וכיום רובם מנסים להעביר את לקוחותיהם לבצע פעולות יחסית פשוטות בעצמם (קבלת מידע על החשבון, בירורים פשוטים). סוגיה אשר עלתה במפגש היא הניסיון לתמרץ לקוחות לעבור למודל זה. התמריץ לרוב הוא לנסות ולהוריד את העומס הגדול שכיום נמצא על מוקדי השירות.
המשתתפים שכבר התנסו בכך מספרים כי המאמץ להעביר לקוחות למודל שירות עצמי אינו פשוט ונדרשים תמריצים כגון סבסוד או הנחות.
רוב המשתתפים בדיון הפרידו בין ה"אתר השיווקי" לבין ה"אתר התפעולי" שנועד לספקי שירותי שירות עצמי ללקוחות, תוך חיבור למערכות התפעוליות (לרוב בצורת Web Services בארכיטקטורת SOA). הפרדה זו קיימת במקרים רבים גם בצורה פיזית.

שימושים מיוחדים שצוינו (מיושמים / מתוכננים) בנושא Self Service באתרים:
· צ'טים עם מוקדן מתוך אתר האינטרנט
· צ'ט עם מוקדן וירטואלי
· שיחה בוידיאו מול מוקדן (גם מטלפון סלולרי)
· אפשרות Call Back מתוך האתר, בו הלקוח "מזמין" שיחה ממוקדן שיחזור אליו
עולמות וירטואליים
מעבר למפגש של לקוחות עם דמויות של נציגי החברה בעולמות הוירטואליים שהוזכרו לעיל, מספר ארגונים ציינו כי הם מאמינים כי שימוש בעולמות וירטואליים כגון:
Second Life www.secondlife.com או Google Lively החדש http://www.lively.com/html/landing.html , עשויים לתרום לחוויה מהנה של שהות באתר, ולהוריד לחץ מנציגי שירות. יש לציין, כי רוב הארגונים לא מאמינים כי אינטרנט תלת מימדי (עולמות וירטואליים) יכנסו לאתרים חיצוניים בקרוב או אינם מכירים עדיין את התחום.
45% מהמשתתפים ציינו כי אינם מאמינים שאינטרנט תלת מימדי (Virtual Words) יהיה משמעותי לארגונים בנושא חוויית הלקוח באתר
40% אמרו כי אינם מכירים כלל את התחום
15% מאמינים כי אכן יעשו שימוש בעולמות הוירטואליים באתרים חיצוניים בשנה/שנתיים הקרובות

לנהל פורטפוליו IT על מנת למקסם ערך עסקי

2008-08-14T03:33:00.000-07:00

הגדרת הערך של השקעת ה-IT כחלק מ-IT פורטפוליו
יישום קטגוריות של פורטפוליו המתואם עם מטרות המרכזיות של ההשקעות הנו דרך להשוואת ולנהל השקעות ה-IT שונות. קטגוריות כאלה מונות, למשל, השקעות אסטרטגיות, השקעות מבוססי ROI, והשקעות אשר נדרשות להמשך פעילות ה-IT (keep the lights on). השקעות אשר נופלות בתוך קטגוריות ספציפיות יוצרות פורטפוליו ה-IT אינדיבידואלי מוצגות להלן:

לפורטפוליו יש בדרך כלל תקציב מסוכם (כ-% מסה"כ ההוצאות), בעוד שבחירת ההשקעות ותיעדוף שלהן, ולאחר מכן ביצועי ההשקעות, יחד עם מעקב אחרי ביצועים, ייצרו הבחנה בניהם ויגדירו בדרך זו את האסטרטגית של ניהול פורטפוליו אינדיבידואלי.

קטגוריות פורטפוליו המוגדרות היטב בשפה העסקית מקלות על השימוש בגורמי ההחלטות רבים והופכות אותם אפקטיביים יותר. עבור פרויקטים אסטרטגיים, הקשר בין הפרויקט לבין מטרות העסקיות של ארגון הוא המדד החשוב ביותר; עבור פרויקטי ROI, המיקוד הוא על עלויות והטבות פיננסיות; ואילו עבור פרויקטי שימור הקיים נמדדים על פי העמידה בזמנים. עבור כל הקטגוריות, תחום התמקדות השני הנו גורמים המעכבים של פרויקטים וסיכונים. שאר פרספקטיבות נלקחות בחשבון גם כן בתור דרישה לאינפורמציה מפורטת, אבל החשיבות שלהם נמוכה יותר.

כדי להגיע להחלטה מאוזנת, נהוג לנקוט בשיטה של יישום נקודת מבט נוספת או חלופית הודות התאמת ההשקעה בתוך שרשרת הערך של הארגון.

חשוב לציין, כי החזר על השקעה (ROI) אינו מהווה תמיד פרמטר אמין להצדקת ההשקעה ב - IT. יתירה מזו: אין זו תמיד הדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים בין שתי השקעות מתחרות. למעט המקרים בהם ההשקעה נעשית במיוחד לצורך החיסכון בעלויות, מקורות של ערכים עסקיים אחרים עשויים להיות חשובים יותר מאשר החיסכון בעלויות.

ארגונים רבים מאמצים את גישת הפורטפוליו של ה-IT, בגלל שהיא מספקת גישה מובנית לקבלת החלטות על השקעות ה-IT, שמגדירות במפורש ערך עסקי שנמדד במושגים שונים מ - ROI. גישה זו להשקעות ה-IT לוקחת בחשבון גם סיכונים וחסמים רבים, אשר גורמים לכישלון של השקעות ה-IT. הגישה מספקת סקירה כוללת של הגישות לניהול פורטפוליו IT בעודה מציעה ארבע נקודות מבט, אשר מרכיבות יחדיו ראייה כללית של ערכים וסכנות של השקעת ה-IT. נקודות המבט הללו הן כדלהלן:

הלימה בין מטרות ההשקעה לבין המטרות האסטרטגיות של הארגון (הערך העסקי של ההשקעה).
הטבות פיננסיות, עלויות ומדידות.
גורמים המעכבים וסכנות של ההשקעה – הצגת סוגיות מרכזיות עמן יתמודד הפרויקט החל מנקודת ה - delivery (נקודת המבט הפנימית) ועד לנקודת המבט החיצונית, הכוללת זיהוי של חסמים אשר חייבים להתמודד עמם לפני, על מנת להביא להצלחת ההשקעה.
עמידה בזמנים – השפעת העיכובים להצלחת הפרויקט.

אתם ושותף מיקור החוץ שלהם: איך אפשר לדעת שזה באמת יעבוד?

2008-07-22T00:14:00.000-07:00

אחרי ביצוע קפדני של due diligence, בדיקה של מספר RFPs, וערכת מספר ספקים מתאימים, אתם בוחרים בשותף אחד (או יותר) לעבוד איתם יחד על יוזמות sourcing שלכם. מה עושה אתכם כל כך בטוחים ששותפות הזאת תצליח? מה מבטיח לכם ששנכם כאן באמת בשביל להישאר לתקופה ארוכה? כמו כל מערכת יחסים לא ניתן באמת לצפות מראש מה יקרה בעתיד.
אז מה באמת אתם יכולים לעשות כדי להבטיח שעסקת מיקור חוץ שלכם תהיה יציבה וארוכת טווח עם שותף שנבחר? מצד של וונדור, איך אתה מספק שירותים על הצד הטוב ביותר, מצד של לקוח, איך אתה חותם על חוזה הוגן לשני הצדדים.
חשוב לתאם ציפיות בתחילת העבודה, ולקבוע בחוזה זמן מוגדר מתי ואיך 2 הצדדים יפגשו ציפיות אלה, מי אחראי על מפגש ציפיות הספציפיות. חשוב לא פחות לקבוע מדדי ביצוע ברורים ולא מסובכים אשר יספקו מידע אמיתי לגבי מצב העסקה שלהם ויעזרו לכם לבנות אמון אחד בשני. בנוסף אתם חייבים לשקול מורכבות החוזה, זמן מפרט מדויק של שירותים המיועדים למיקור חוץ.
על מנת להבטיח שותפות אמתית, חוזה לא יכול להווה אוסף של מדדים. חייבים לבחון פרטים שונים בחוזה אחת לתקופה המוגדרת מראש, וחייבים לעדכן את החברה בתוצאות רלוונטיות. ואז כאשר המידע יגיע ממדדים ספציפיים ניתן יהיה לשכתב את החוזה או להכניס תיקונים נדרשים להצלחה של עסקת מיקור חוץ.